איראן, טילים והבורסה בתל אביב: איך מגיבים השווקים למלחמה?

צבי סטפק פתח את המפגש בהסבר להמשך העליות בבורסה המקומית, על רקע המלחמה ונפילות הטילים האיראניים בכל חלקי הארץ: "בהיבט הטכני, משהו השתנה בדפוסי ההשקעה של המשקיעים המוסדיים והפרטיים בשנים האחרונות, הם רוצים לקנות בירידות כדי חס וחלילה לא לפספס את העליות. 

"בהקשר המהותי, רבים הבינו שאחרי כל ההצלחות שישראל רשמה מול החמאס, חיזבאללה ובסוריה, בא יום המתקפות הראשון המאוד מוצלח באיראן והראה שנוצרה הזדמנות להכות את ראש הנחש ולהסיר את האיום הגרעיני. ואם לא להסיר לחלוטין, לפחות לדחות את האיום ב-3-5 שנים. למרות שהמחירים בבורסת ת"א עלו בעשרות אחוזים, הם עדיין סבירים. העליות בבורסה המקומית גם קיבלו גיבוי משיפור ברווחיות שנרשם בתוצאות הכספיות של חברות בורסאיות רבות, בהובלת המגזר הפיננסי".

אבנר סטפק: "המשקיעים הזרים חזרו די בגדול בחודשים האחרונים לתל אביב. נכון שהם ממוקדים בעשר מניות עיקריות שזה הבנקים, הביטוח וקצת אלביט מערכות וכולי, אבל זה הגל הראשון ובבורסה התגובות מהירות. אין לי ספק שחלק לא קטן מהעליות האחרונות בבורסה בת"א, אפילו בשבוע חולף, היו של משקיעים זרים. ברמה הכלכלית פיננסית,  זה נראה בסך הכל די טוב, המחירים בתמחור סביר גם אחרי גל העליות הזה. זה לא בועה ואפילו לא שקע, הבורסה הישראלית אמנם כבר לא מהזולות בעולם, אבל היא עדיין במקום טוב והרבה יותר זולה מהבורסה בארה"ב". 

צבי סטפק: "המפתח כמובן הוא בהסתכלות קדימה, כי אם אתה מאמץ גישה חיובית לאופן שבו המלחמה תסתיים, אז ברור שהחברות הנסחרות בבורסה הישראלית ימשיכו לשפר רווחיות. עם זאת, צריך לקחת את הדברים עם קורטוב של מלח כי אף אחד לא באמת יודע בוודאות איך דברים יתפתחו". 

"צריך להתייחס גם לתרחיש הפסימי"

אבנר סטפק: "אנחנו צריכים להתייחס בגדול לשני תרחישים מרכזיים: התרחיש האופטימי, שאנחנו מסכימים כי יקרה בסבירות של 80%; וכמובן, התרחיש הפסימי, עם סבירות של 20%. מה אומר התרחיש האופטימי? שהמלחמה תיגמר בעוד שבועיים עד חודש מהיום - ובהצלחה גדולה. הצלחה כבירה תהיה להשמיד את יכולות הגרעין האיראניות ולהרוויח הרבה שנים של שקט. הצלחה טובה תהיה להשמיד את כל את רוב יכולת הטילים הבליסטיים שלהם ולהגיע להסכם בחסות ארצות הברית על הגרעין.

"הבשורות הכלכליות הטובות הן שמדינת ישראל תדע לספוג גם אם העסק הזה יימשך עוד כחודש ויעלה עוד 30-40 מיליארד שקל בחוב הכולל של המדינה. אנחנו עדיין ברמת מינוף יחסית נמוכה לעולם המערבי, מבחינת יחס חוב לתוצר".

צבי סטפק הוסיף שבתרחיש החיובי, "גם רמת הפעילות במשק תגדל מאוד ואיתה תשלומי המיסים. גידול במיסים יכול לחסל את החוב ולהביא לעלייה בדירוג האשראי של ישראל בטווח של חצי שנה-שנה. האינפלציה עשויה להתמתן והשקל עשוי להתחזק במספר אחוזים נוספים מול הדולר. מעבר לכך, אם כל התנאים הללו יתקיימו, בנק ישראל עשוי להגיע למסקנה שהגיע הזמן להוריד את הריבית במשק. הבנק המרכזי רוצה להוריד את הריבית, אבל לא יעשה את זה כל עוד אין לו נתונים שמצדיקים את זה".

אבנר סטפק העריך, כי "אם יתממש התרחיש החיובי במלחמה הדולר יירד מ-3.50 לפחות ל-3.30 שקל. לכך יש להוסיף את הקורלציה מול מדד S&P 500, שלפיה אם המדד עולה הדולר יורד, כך שאם יהיו עליות בוול סטריט הדולר יכול להגיע גם ל-3.20, זה לא מדע בדיוני. מתחת לזה אני מניח שבנק ישראל כבר יתערב במסחר". 

צבי סטפק הזהיר: "צריך להתייחס גם לתרחיש הפסימי, שבו למלחמה לוקח יותר מדי זמן להיגמר, אין הרס טוטאלי של הגרעין ובכל מקרה נשאר בידי האיראנים אורניום מועשר שעדיין יכול לשמש בעתיד, אולי אפילו בעתיד הלא רחוק, לייצור נשק גרעיני שיורכב על טילים בליסטיים. רק דבר אחד יכול להבטיח שזה לא יקרה: הפלת המשטר הקיים באיראן והקמת משטר אחר, פחות דתי פנאטי שיפנה מערבה ויגיע להסכמים. המשטר הנוכחי באיראן יעסוק ככל יכולתו בגרעין, כי הוא מבין שזו תעודת הביטוח שלו, כמו בתקדים של צפון קוריאה. כך שגם ניצחון במלחמה לא מבטיח שעננת הגרעין האיראני תרד מסדר היום שלנו בשנים הקרובות". 

צבי ואבנר סטפק סיכמו כי בנקודת הזמן הנוכחית כדאי להקטין החזקות בתיק ההשקעות בוול סטריט לטובת שאר העולם. הם התייחסו במפגש הזום גם לנושאים מרתקים כמו העליות במניות הביטוח בת"א, סקטורים אטרקטיביים להשקעה בת"א ובוול סטריט - ועתיד הביטקוין והזהב. להרחבה על כל אלה, צפו בסרטון המצורף של המפגש המלא.