סוגי עסקאות בהמרת מטבע חוץ

• עסקאות ערך היום.
• עסקאות ספוט.
• עסקאות פורוורד - עסקת המרה עתידית.
• עסקאות החלף (Swap) - המרה מיידית לפי שער היום, שער סופי עתידי.
• עסקאות הפרשים (NDF) - ללא המרה.

הסבר על סוגי העסקאות

המרת מט"ח יכולה להתבצע כעסקה "רגילה" בה יש קונה ומוכר שמחליפים מטבע ביום העסקה לפי שער מוסכם, אך יש גם סוגים נוספים של עסקאות שנועדו לצרכים מורכבים יותר, כגון עסקאות הגנה משינויים עתידיים בשער המטבע.

מושגי יסוד:

• פיפס - תנודה של 0.01 אגורה בשער המטבע (100 פיפס=1 אגורה).
• סכום העסקה - סכום "קרן" העסקה במטבע הראשי.
• שער ציטוט - שער "חי" שניתן לסגור בו עסקה.
• נקודות ריבית - שינוי בשער העסקה הסופי, הנובע מפער בין ריביות צמד המטבעות.
• יום העסקה - תאריך קשירת העסקה.
• יום ערך - תאריך מימוש העסקה וביצוע סליקת הכספים בפועל.

עסקת ספוט

ההמרה מתבצעת לפי השער הנוכחי, אבל סליקת הכספים (ההמרה בפועל) מתבצעת תוך שני ימי עסקים מיום קשירת העסקה. בעולם המקצועי של המרות המט"ח, עסקת ספוט מהווה ברירת מחדל לביצוע המרה. הסיבה ההיסטורית לכך, נבעה מהזמן שלקח להעביר כספים בין בנקים. דוגמא: ביום ב', לקוח מבקש לרכוש 100,000 דולרים תמורת שקלים לערך ספוט בשער של 3.54 המשמעות היא שביום ד' הלקוח יקבל לחשבונו 100,000 דולר בתמורה לחיוב בגובה 354,000 ₪, גם אם ביום ד', שער החליפין בין שני המטבעות כבר יהיה שונה.

עסקת ערך היום (same Day)

המרת מט"ח בערך יום ההמרה. ביחס לעסקת ספוט, העסקה מוקדמת לאותו יום העסקים. כאשר ממירים סכומים מהותיים, יש לתת את הדעת גם לגורמים נוספים היכולים להשפיע על שער העסקה. במקרה שלנו, מכיוון שבעולם המט"ח, עסקת ספוט מהווה ברירת מחדל. השער הסופי של עסקה, ערך היום, ישכלל בתוכו גם את פער הריביות בין המטבעות עבור הקדמת העסקה. דוגמא: לקוח מבצע ביום מסוים עסקת מט"ח לערך היום, על מנת שיקבל את התמורה בגין ההמרה לאותו היום.

עסקת פורוורד

כאשר לחברה תזרים צפוי או התחייבות במטבע חוץ, בתאריך ידוע מראש, היא חשופה לסיכון ירידת או עליית שער, בהתאם לתזרים או ההתחייבות הצפוי/ה. סיכון זה ניתן לגידור ע"י ביצוע עסקת פורוורד. בדומה לספוט,  שער העסקה כבר ידוע ביום הביצוע וללא תלות בשערי החליפין שיהיו במועד הביצוע: שער העסקה מורכב משער הספוט ושינוי בשער זה בהתאם להפרש הריביות ותקופת העסקה. העסקה מצריכה השארת בטחונות בחשבון עד ליום הפקיעה. חישוב הביטחונות ייעשה בהתאם לצמד המטבעות, קניה או מכירה ותקופת העסקה. דוגמא: חברה התחייבה לרכוש מכונה מספק אירופאי בסכום של 100,000 אירו בעוד חצי שנה, והיא מעוניינת לגדר את הסיכון שטמון בעליית שער האירו, כבר היום. הציטוט שניתן לשער הספוט הוא 3.92 ושינוי השער כתוצאה מהפרש הריביות הוא של 90 - פיפס. לפיכך, השער הסופי הוא 3.911. המשמעות היא שכבר ביום העסקה, יודע הלקוח כי בעוד חצי שנה הוא יקבל לחשבונו 100,000 אירו בתמורה להעברת 391,100 ₪. במהלך התקופה יכול הלקוח להחליט "לסגור" את עסקת הפורוורד שביצע ("העסקה הפתוחה") ע"י ביצוע עסקת מכירה של אירו וקנייה של שקלים בסכום של 100,000 אירו. במקרה זה, בתאריך העסקה יועבר או יגרע מחשבון הלקוח ההפרש בשקלים, הנובע משינוי השער.

עסקת החלף (SWAP)

עסקת החלף מורכבת מ-2 "רגליים". הרגל הראשונה (הקרובה) היא עסקה שהיא לערך היום, והרגל הרחוקה היא עסקת פורוורד רגילה. קיימים 2 סוגי עסקאות החלף: הראשונה - קניה/מכירה, השנייה - מכירה/קניה. דוגמה: לקוח שמעוניין לקבל היום את השקלים בגין הדולרים שברשותו, אך חושש ששער הדולר היום נמוך ממה שיהיה בעתיד, יכול לבצע עסקת מכירה של הדולרים לפי ערכם היום, וקניה למועד עתידי, בו הוא מאמין ששער הדולר יהיה גבוה יותר. ביום העסקה הלקוח יקבל את השקלים בגין ההמרה וביום העסקה העתידית יקבל הלקוח דולרים, מול יתרת חובה שקלית (הלקוח כבר משך את השקלים ביום העסקה). ביום העסקה העתידית, ימכור הלקוח את הדולרים שברשותו, על מנת לכסות את יתרת החובה השקלית. אם הלקוח צדק בציפיותיו ושער הדולר אכן היה גבוה משער העסקה, ביום הפקיעה, אז הלקוח  ירוויח את ההפרש בין העסקאות.

עסקת הפרשים עתידית (NDF)

עסקה שבה אין התחשבנות, בניגוד לעסקת פורוורד רגילה, בה יש התחשבנות בסוף התקופה - השער הקובע ביום פקיעת העסקה הוא השער היציג המפורסם ע"י בנק ישראל, והעודף/חוסר הנובע מהפער בין שער העסקה המקורי לשער היציג. דוגמה: לקוח ביקש לקנות היום 100,000 דולר בשער של 3.54, לתאריך 31.12.2019. אם השער היציג ב- 31.12.2019 יהיה 3.6, ללקוח יהיה עודף של 6,000 ש"ח  בחשבון [(3.6-3.54)*100,000]. גם עסקת הפרשים דורשת מהלקוח להפקיד בטחונות.