השווקים בישראל הפכו לפחות רגישים לסיכונים ביטחוניים-פוליטיים

לסקירה המלאה שכוללת גרפים ותרשימים, לחצו כאן.

עיקרי הדברים

ישראל

• למרות העלייה בסיכונים הביטחוניים והפוליטיים בישראל, השווקים הפיננסיים המקומיים די התנתקו מהם וממשיכים להציג ביצועי יתר במניות ובמטבע. אנו מעריכים שביצועי יתר של השוק המקומי ימשכו.
• סקר העסקים משקף המשך התרחבות בפעילות העסקית.
• שיעור שיא של חברות בענף השירותים מדווחות על עליות מחירים.
• הצריכה הפרטית במשק ממשיכה להתחזק, במיוחד של השירותים.
• בתקופת המלחמה נרשמה ירידה חדה במשקל העובדים במגזר העסקי אשר לוחצת לעליה בשכר ובמחירים.

עולם

• ההסכם בין ארה"ב לבריטניה משמש דוגמה שממחישה את הפער בין תוכן ממשי לרעש תקשורתי ומבשר עד כמה המדיניות הכלכלית עדיין בכיוון מרסן מאוד.
• במהלך עונת הדוחות בארה"ב אנליסטים ממשיכים להוריד תחזיות לרווח להמשך השנה.
• מדדי מנהלי הרכש במגזר השירותים בעולם, תחום שדווקא מושפע פחות ממלחמת הסחר,  רשמו בחודשים האחרונים ירידה משמעותית.
• למרות הירידה בריביות הבנקים המרכזיים ובציפיות לריבית, התשואות הארוכות במדינות העיקריות שומרות על יציבות. להערכתנו, התשואות ירדו כאשר גם ה-FED יחזור לתהליך הורדת ריבית במחצית השנייה של השנה.

ישראל 

השווקים התנתקו מהמציאות הביטחונית-פוליטית

למרות ההחרפה הצפויה של המלחמה בעזה שתוביל לגידול משמעותי בהוצאות הביטחון, למרות הירי על ישראל ששוב הכניס אותה לבידוד חלקי, שוק המניות המקומי ממשיך להיות בין הטובים בעולם מתחילת השנה והצטיין במיוחד בשבוע האחרון (תרשים 1). 
השקל מתקרב לרמות הנמוכות שלו מתחילת השנה מול הדולר והתחזק משמעותית מול האירו וסל המטבעות (תרשים 2). בשבוע שעבר, שלא הביא בשורות חיוביות במיוחד לגבי ישראל, השקל היה כמעט המטבע החזק בעולם. 
התפתחויות אלה מראות שרגישות השווקים הפיננסיים בישראל להתרחשויות בזירה הביטחונית-פוליטית נחלשה. יש בהתנהגות זו גם ביטוי לסיכון היחסי של ישראל על רקע העלייה ברמת הסיכון בעולם. 

השפעת מלחמת הסחר והמלחמה בעזה לא מורגשת בינתיים בסקרים 

לא רק בשווקים הפיננסיים פחות מורגשת השפעת הסיכונים המקומיים. סקר הערכות עסקים של הלמ"ס מראה שבינתיים מלחמת הסחר ועלייה במתח הביטחוני בישראל לא השפיעו משמעותית על פעילות המגזר העסקי או על הציפיות שלו. בכל הענפים (למעט מלונאות) נמשכת התרחבות בפעילות. עם זאת, נרשמה עלייה מסוימת בחלק מהמגבלות על הפעילות. לדוגמה, בענפי הבינוי והמסחר עלתה חומרת המגבלה של נגישות לאשראי. 
שיעור החברות בענפי השירותים שצופות לעליות מחירים נמצא ברמות שיא של העשור (תרשים 4). נראה השבוע בפרסום מדד המחירים לחודש אפריל האם ממצאי הסקר יבואו לידי ביטוי במחירי השירותים.
נתוני יצוא שירותי ההיי טק מציגים שיפור בחודשים האחרונים (תרשים 3). מסר חיובי לגבי הפעילות בענף זה התקבל מהדיווח של Startup Nation Central לפיו חל גידול בהשקעות בחברות סטארט אפ הישראליות בחודשים האחרונים. 

הצריכה הפרטית במשק ממשיכה להיות חזקה, במיוחד של השירותים 

קיימת סתירה לכאורה בין נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי (ריאליות) שגדלו ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 6.3% לעומת הרבעון הקודם לבין נתוני הפדיון ברשתות השיווק (ריאלי) שירד בשיעור שנתי של 4.4% (תרשים 5). הפער הגדול נובע ככל הנראה מהעובדה שהצרכנים הגדילו מאוד את ההוצאות על שירותים שונים על חשבון צריכת מוצרים שנמכרים ברשתות השיווק. 
ברבעון הראשון חלה עלייה של 5.9% בהוצאות בכרטיסי אשראי על השירותים (כ26% במונחים שנתיים), כאשר רכישות מוצרי תעשייה עלו רק ב-1.3% ורכישות מוצרי מזון ירדו ב-0.5% (תרשים 6). במיוחד עלו ההוצאות על טיסות, תיירות ואירוח בשיעור של 22.6%. נציין, שלפי נתוני שב"א, בחודש אפריל המשיך גידול בצריכה כאשר רכישות הישראליים בכרטיסי אשראי הגיעו לשיא של כל הזמנים תוך גידול משמעותי לעומת חודש אפריל אשתקד. 
הביקוש החזק לשירותים יכול להסביר מדוע שיעור שיא של חברות בענפי השירותים מדווחות על ציפיות לעליות מחירים בסקר העסקים שציינו קודם (תרשים 4).

ירידה חדה בתשומות העבודה במגזר העסקי 

נתוני החשבונאות הלאומית מראים איך בתקופת המלחמה השתנה באופן חד היחס בין מספר המועסקים, שעות העבודה והשכר בין מגזר השירותים הציבוריים לבין המגזר העסקי בצורה שלא הייתה מוכרת בעבר. לפי נתוני החשבונאות הלאומית, מתחילת המלחמה ועד סוף 2024 נרשמה ירידה של כ-100 אלף מועסקים ישראליים במגזר העסקי, כאשר מספר המועסקים בשירותים ציבוריים גדל בכ-180 אלף. 
משקל המועסקים במגזר העסקי מסך המועסקים הישראליים במשק ירד מתחילת המלחמה בכ-3% על חשבון העלייה החדה במשקל המועסקים בשירותים ציבוריים (תרשים 7). משקל שעות עבודה במגזר העסקי מסך שעות עבודה במשק ירד בהתאם. 
כתוצאה מזה, סך התמורה ששולמה לעבודת שכירים בשירותים הציבוריים זינקה מתחילת המלחמה בכ-30% לעומת גידול אפסי במגזר עסקי כאשר סך התמורה גדלה בקצב יציב (תרשים 8). אנחנו מעריכים שהפער בין נתונים אלה לבין הנתונים החודשיים לגבי השכר והמשרות שמפרסמת הלמ"ס נובע מכך שבנתוני חשבונאות לאומית השכר של משרתי מילואים משויך לשכר בשירותים ציבוריים.
הירידה כל כך גדולה במספר העובדים ובשעות העבודה במגזר העסקי מבלי ירידה בקצב הגידול בתמורה הכוללת לשכירים אמורה להוביל ללחצים לעליית שכר במגזר העסקי ולעליה באינפלציה.

עולם

מוציאים "עזים"

השווקים מתנהגים כמו "העני" באגדה על "העני והעז". טראמפ הכניס מלא "עזים" ועכשיו כשהוא מוציא עז או אפילו רבע עז המשקיעים מרגישים הקלה גדולה ומגיבים חיובית, למרות שבפועל המצב לא משתנה מדי. כדי להבין עד כמה ההודעות על הסכמים הם חסרי תוכן ממשי כדאי להתעכב על פרטי ההסכם עם בריטניה שלמעשה לא שינו כמעט כלום. 
הרי ארה"ב הטילה על בריטניה, שיש לה איתה עודף סחר, במקור ב-Liberation day מכס של 10% על כל היבוא לארה"ב מלבד רכבים, פלדה ואלומיניום, עליהם הוטל מכס של 25%. בהסכם הדליל שפורסם בשבוע שעבר המס על 100 אלף הרכבים הראשונים שבריטניה תייצא לארה"ב המס ירד ל-10%. אין בינתיים הורדת מכס דומה על יצוא פלדה ואלומיניום. על כל יתר היצוא הבריטי המכס נותר 10%. 
מה קיבלה ארה"ב בתמורה? פטור ממכס על יצוא לבריטניה על בשר בקר ואתנול.
התוצאה האמיתית של ההסכמות זאת ההבנה שאף מדינה לא תקבל פטור מהמכסים. המסקנה השנייה שההסכמות עם יתר המדינות יהיו קשות יותר אם בשביל הבנות כל כך מזעריות עם בריטניה נדרש מו"מ של יותר מחודש. 
בקרוב יוציאו עוד "עזים" וכנראה שגם המכסים על סין לא יישארו ברמות הנוכחיות. אף על פי הבשורות שמתקבלות בברכה ע"י השווקים, הכלכלה עדיין בתוואי לספוג תוצאות מדיניות מרסנת ביותר על הפעילות הכלכלית שתפגע ברווחיות החברות.
"הוצאת עזים" הייתה גם בעונת הדוחות שעומדת להסתיים. בתחילתה היו חששות כבדים שכבר בשלב זה מלחמת הסחר תשפיע על התוצאות. בינתיים, היא אולי אף השפיעה לטובה, כאשר חלק מהחברות נהנו מהגברת ביקושים לקראת המכסים.
בסך הכל עונת הדו"חות נתפסה כחיובית ביחס לציפיות השליליות, למרות שלא מעט חברות הציגו דוחות פושרים. חלקן שיקפו פסימיות ביחס לעתיד שנעטפה במילה "אי וודאות כלכלית" שגרמה לחברות לא להציג תחזיות. מדי שבוע האנליסטים הורידו את התחזיות לרווח למניה לרבעונים הבאים (תרשים 9). 

דווקא תחום השירותים נחלש במדינות רבות

באופן מעט מפתיע דווקא מדדי מנהלי הרכש במגזר השירותים במדינות שונות, תחום שאמור להיות מושפע פחות ממלחמת הסחר, הפתיעו לרעה בחודשים האחרונים  ובאפריל מדד מנהלי הרכש העולמי במגזר השירותים ירד לרמה הנמוכה מאז  2023 (תרשים 10).  
בארה"ב מדד PMI בתחום השירותים היה נמוך מהתחזיות ונמצא רק במעט גבוה מהרמה של 50 (50.8). מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים ISM היה אומנם גבוה מהתחזית (51.6 לעומת 50.2), אך בסה"כ הוא נמצא ברמה נמוכה מאוד למדד זה
מסימני השפעת מלחמת הסחר נציין שבחודש אפריל נרשמה ירידה חדה במדדי מנהלי הרכש בתעשייה במספר מדינות באסיה כגון באינדונזיה, קוריאה, ווייטנאם וטאיוואן (תרשים 11).  

התשואות הארוכות צפויות לסגור פער לציפיות לריבית 

שוקי האג"ח בעולם התנתקו לאחרונה מהתנהגות הריביות של הבנקים המרכזיים והציפיות לריבית. מתחילת השנה ריביות הבנקים המרכזיים העיקריים ירדו בשיעור שבין 0.25% (אוסטרליה) ל-0.5% (בריטניה, קנדה, שבדיה) ועד 0.75% (גוש האירו, ניו זילנד, דנמרק). גם ציפיות לריבית בעוד שנה ירדו משמעותית. לעומת זאת, תשואות האג"ח הארוכות עלו או נותרו כמעט ללא שינוי. בתרשימים 12-15 ניתן לראות את ניתוק הקשר בין התשואות ל-10 שנים בגרמניה, קנדה, בריטניה וארה"ב שנותרו יחסית יציבות לבין הציפיות לריבית הבנקים המרכזים שהמשיכו לרדת.

בעבר בכל מיתון או האטה משמעותית בכלכלה התשואות הארוכות ירדו.  בתרחיש המרכזי שלנו מבין שני הסיכונים עליהם דיבר ה-FED בשבוע שעבר דווקא לסיכון של מיתון/האטה בצמיחה תוך פגיעה בשוק העבודה יש סיכוי גדול יותר להתממש מאשר לסיכון האינפלציוני. האטה משמעותית או מיתון יגרמו ל-FED להצטרף למגמה של הורדות ריבית ואף בקצב מוגבר במחצית השנייה של השנה, מה שיוביל לירידה בתשואות הארוכות.