עדכון מועדי מסחר לקראת מעבר לשעון חורףלקוחות יקרים, ביום ראשון ה-25.10.26 נעבור בישראל לשעון חורף. בהתאם לכך, החל מיום שני ה-26.10 ועד יום שישי ה-31.10 (כולל), המסחר בבורסות ארה"ב יתקיים בין השעות 15:30-22:00 לפי שעון ישראל. בתקופה זו, בקשות להמרת מט"ח שיתקבלו עד השעה 11:00 יבוצעו באותו יום. בקשות שיתקבלו לאחר מכן יטופלו ביום העסקים הבא. ביום ראשון ה-1.11.26 גם ארה"ב תעבור לשעון חורף, ושעות המסחר והמרות המט"ח יחזרו למתכונתן הרגילה . בברכה, מיטב טרייד
תאריך פרסום: 27/05/2024תאריך עדכון: 10/05/2026

כל מה שצריך לדעת על השקעה פאסיבית: יתרונות, חסרונות והשפעות

השווקים בארה"ב נשלטים כיום על ידי קרנות השקעה פסיביות, שמשנות את כללי המשחק. מה עלול לקרות בשוק בועתי ומה המצב בשוק הישראלי? מדריך למשקיעים

יוני ברעם, סמנכ"ל מסחר, מיטב טרייד

 ,ETF’sאותן קרנות מחקות או בעלות מדיניות השקעה פסיבית, הן ללא ספק הלהיט הגדול של שוק ההון האמריקני (ובכלל) בעשורים האחרונים.

 

לפי חברת האנליטיקה FactSet, היקף הנכסים ב-ETF's אמריקאיים הגיעו ל-14.3 טריליון דולר בפברואר 2026, עם גיוסים בסך 196.7 מיליארד דולר בחודש אחד. על פי הערכות, הם מהווים כיום 30%–45% מנפח המסחר היומי בארה"ב.

 

הצטרפו למיטב טרייד - מסחר עצמאי בבורסה >>>

 

מה עשו המשקיעים לפני הופעת הקרנות הפסיביות?

 

קרנות נאמנות אקטיביות היו בעבר כלי ההשקעה המועדף על משקיעים וסוחרים, שרצו להשיג פיזור השקעה רחב שנשען על ניהול אקטיבי ומחקר של גופי השקעות מובילים. 

 

הדיל במקרה זה היה ברור: המשקיעים שילמו דמי ניהול למנפיקים, שקיוו בתמורה להשיג תשואה עודפת על פני התשואה של אותו סקטור/מדד/שוק שאחריו הקרן עוקבת. הבעיה הייתה שבמקרים רבים זה לא קרה ומנהלי הקרנות לא הצליחו "להכות" את מדדי הייחוס, כלומר: להשיג תשואה גבוהה יותר. אותה בעיה הסתמנה גם אצל מנהלי תיקי השקעות רבים, שגם הם גבו דמי ניהול אך לא הצליחו להכות לאורך שנים את מדדי הייחוס.

 

על רקע זה עלו וצברו פופולריות קרנות בעלות מדיניות השקעה פסיבית, שכלל לא ניסו "להכות" את מדדי הייחוס, אלא פשוט להשיג תשואה דומה עד זהה. איך? באמצעות חיקוי ההשקעה בניירות ערך הכלולים באותו מדד, בהתאם למשקולות השונות של כל ני"ע. 

 

הקרנות המחקות נהנו מיתרון נוסף: מאחר שחיקוי מדד לא מצריך ניתוח דו"חות כספיים או ניסיון לחזות איזה נייר ירשום ביצועים עודפים, ההשקעה במחקר בקרנות אלו נמוכה ובהתאמה נמוכים גם דמי הניהול בהשוואה לקרנות נאמנות אקטיביות.

 

האם לפריחת ה-ETF's יש גם צד שלילי?


האמת שכן. אמנם, כיום הרבה מאוד כסף מוזרם לשוק ההון דרך אפיקי השקעה פסיבים וזולים יותר לעומת האלטרנטיבה האקטיבית. לכאורה, זהו מצב נהדר בו השוק המשוכלל הוביל ליצירה של תחלופות השקעה זולות ויעילות יותר לרווחת ציבור המשקיעים.

 

אלא שזרימת הכסף הפסיבי שוברת את הנחת היסוד, כי  כל המידע הרלוונטי מגולם במחיר המניה. השקעה פסיבית, מעצם הגדרתה, לא אמורה להשפיע על מחירי המניות, אלא להתחקות באופן פאסיבי אחרי מדד. זה נכון כאשר השקעות פסיביות מהוות נתח קטן משוק המניות, אבל מה קורה שהניהול הפסיבי הופך לנורמה?

 

בעולם ההשקעות האקטיבי, השקעה במניות תלויה בכך שהמחיר שלהן זול  או יקר ביחס לערכן הכלכלי של החברות. הנחת היסוד בבסיס אסטרטגיה זו היא שבשוק יעיל ומשוכלל המחיר של המניות יכול להיות תנודתי בטווח הקצר, אך יתכנס לאורך זמן לשווי כלכלי "אמיתי". משקיעים רבים שואפים לנצל פערים זמניים אלו ליצירת רווח על ידי קנייה של מניות זולות או מכירה בחסר (שורט) של מניות יקרות. 

 

לעומת זאת, בעולם ההשקעות החדש, שבו משקל המכשירים הפסיביים הגיע לנקודה השפעה מכריעה, ערך של חברה בודדת פחות מעניין, כי כמות ההשקעה נקבעת רק לפי שווי מניות החברות בהתאם לשווי השוק (מחיר מניות כפול מספר המניות) והמשקל שלהן במדד המניות. 

 

במילים אחרות: המניות בעלות המשקל הגדול ביותר במדדים ביותר מקבלות את הביקושים הגדולים ביותר, ללא קשר האם שווי החברה הנוכחי נמוך או גבוה משוויה הכלכלי. בעל קרן הגידור והמיליארדר דוויד אינהורן הגדיר זאת היטב כשאמר שהשווקים "fundamentally broken". 

 

דוגמה להמחשת הבעייתיות במצב החדש? 

 

 

מכירות של בעלי עניין: בעלי עניין הם אנשים בעלי היכרות מעמיקה עם החברה. לכן, בעולם ההשקעות האקטיבי מכירות של בעלי עניין בחברה מהווים תמרור אזהרה למשקיעים וטריגר להקטנת חשיפה. לעומת זאת, בעולם ההשקעה הפאסיבי  המצב הפוך: במדדים בארה"ב, משקל המניה נקבע על פי שווי השוק של המניות בנטרול אחזקות בעלי עניין. לכן, מכירות של בעלי עניין דווקא מעלות את משקל המנייה ועשויה להגדיל ביקוש מהמכשירים הפסיביים. 

 

מחלה של שווקים קטנים? ממש לא

 

טועה מי שחושב שבעיה זו היא מחלה של שווקים קטנים כמו הבורסה בת"א, ושבוול סטריט המסחר במניות עצום ולכן יכול לספוג ביקושים גדולים בלי השפעה דרמטית על מחירי המניות. 

 

זה לא בדיוק נכון, כי כיום שווי השוק של 10 המניות הגדולות ב-S&P500 עולה על 30% משווי השוק של כל המדד. לכן, על כל דולר שמושקע במדד הזה 30 סנט מושקעים באותם 2% מהמניות.

 

כבר לפני כמה שנים הצביעו מחקרים על כך שהפער בין ענקיות המדד לחברות הקטנות בו עצום. ב-2026, לאחר זינוק נוסף במניות הטכנולוגיה הגדולות, הטענה הזו רלוונטית אולי יותר מאי פעם. וכך, הכסף שמושקע פאסיבית ב-S&P500 משפיע יותר על המחיר של החברות הגדולות במדד מאשר הכסף שמושקע במניות הקטנות. 

 

מעוניינים לסחור עצמאית בבורסה? הצטרפו למיטב טרייד >>>

 


איך כל זה משפיע עלינו, המשקיעים והסוחרים? 

 

חשבו על מנהל השקעות או מנהל קרן אקטיבית שסבור שמחיר מניה גדולה ממדד S&P500 (אמזון, מיקרוסופט, אנבידיה או אחרת) התנפח ועלה מעברה לערכה הכלכלי. אותו מנהל אקטיבי ישאף למכור אותה מניה, אולי גם לפתוח עליה פוזיציית שורט מתוך ציפייה שהמחיר שלה יירד לשווי הכלכלי "האמיתי" - כדי שיוכל לקנות אותה חזרה בזול ולייצר תשואה עודפת ללקוחותיו. 

 

הבעיה היא שבעולם בו רוב הכסף המושקע בשוק המניות הוא הון פסיבי,  אותו מנהל יצטרך לקוות שמחיר המניה יירד משמעותית למרות כניסה של כספי משקיעים למדד, או שכל המדד יירד. 

 

מצד שני, נניח שאותו מנהל אקטיבי חושב שמניה קטנה  ממדד S&P500 מתומחרת מאוד בזול, וירצה לקנות אותה כדי ליהנות מהקפיצה במחיר. הבעיה: כיוון שמדובר במנייה קטנה, סכום הכסף שהזרם הפסיבי ישקיע בה ימשיך להיות קטן, ולכן היא תמשיך להישאר מאחור לעומת החברות הגדולות וגם לא תדביק את ערכה הכלכלי "האמיתי". 

 

לראיה, מכפילי הרווח של מדדי מניות קטנות כגון S&P Small Cap 600 או S&P Midcap 400 הרבה

יותר נמוכים היום מהממוצע/החציון ההיסטוריים, כאשר במדדים הגדולים כמו S&P500, S&P100 או נאסד"ק המצב בדיוק הפוך.

 

בשוק מניות הנשלט ע"י כסף פסיבי קשה יותר ויותר להרוויח מסטיית מחירי המניות מהערך הכלכלי - בשני הכיוונים. מה הפלא אם כך שמנהלים של השקעות אקטיביות מציגים תוצאות פחות טובות מההשקעה הפסיבית, אחת כמה וכמה כשהם גובים דמי הניהול?

 

  • אמנם, קיימים הבדל בין השקעה במדד S&P500 או ת"א 35 לעומת מדד ראסל 2000 או מניות יתר בת"א, אבל בגדול ככל  שהשוק נשלט על ידי יותר כסף פסיבי הוא יהיה יקר וריכוזי יותר. לכן, אם תיווצר בו בועת מחירים היא עשויה לגדול לממדים גדולים יותר ולהתנפץ באופן מהיר וחזק יותר מבעבר".

המניות הגדולות בשוק כזה יהיו מנופחות יותר בשוק עולה - ויירדו חזק יותר בשוק יורד. בירידות בשוק כזה, דווקא המניות הקטנות אמורות להציג ביצועים טובים יותר מהגדולות. 

 

ללכת עם המגמה? להעדיף מניות צמיחה?  

 

מה זה אומר? שבניגוד לתפיסה כי הכסף הגדול בשוק ההון נמצא מחוץ לקונצנזוס, למשקיע המחפש השקעה לטווח ארוך בשוק שנשלט על ידי זרימת כספים פסיבית עדיף דווקא להצטרף לטרנד ולא להילחם בו. כלומר, לקנות קרן סל שמחקה מדד מוביל במקום לרכוש קרן שמשקיעה במדד ה- Equal Weight של אותו מדד, שבו משקל  כל החברות הכלולות במדד זהה.

בשוק כזה, שנשלט על ידי זרימת כספים פסיבית, יש יתרון למניות "הצמיחה" שלא מחלקות דיבידנדים על חשבון מניות "ערך". כמו כן, מניות של חברות חדשות שרק הונפקו ועדיין לא נכללות במדדי המניות יזכו לרוב לביקוש נמוך, כי הן לא מושכות כסף פסיבי. 

 

ומה המצב בבורסה הישראלית?

 

חשוב לשים לב שבישראל התמונה קצת שונה, לאור הדומיננטיות של שוק הקרנות נאמנות האקטיבי (שמתכווץ עם הזמן) ובעיקר הגופים המוסדיים שמנהלים את רוב החיסכון של הציבור. לכן, בבורסה הישראלית אין אנו רואים עדיין השתלטות של כסף פסיבי כמו בארה"ב . 

 

הצטרפו עוד היום למיטב טרייד - מסחר עצמאי בבורסה >>>

*אין באמור משום תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בצרכיו של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח.