מיטב קרנות נאמנות

קרן נאמנות (Mutual Fund) היא מכשיר פיננסי המאפשר השקעה משותפת בניירות ערך באמצעות תיק השקעות המנוהל במשותף עבור כל המשקיעים בקרן, בידי חברה לניהול קרנות ("מנהל קרן").

הקרן פועלת על פי תשקיף ו”הסכם קרן“ - הסכם הקרן נחתם בין מנהל הקרן לבין הנאמן (אשר מייצג למעשה את בעלי היחידות בקרן ומחזיק בנכסי הקרן), ובו פרטי ההתקשרות ביניהם לצורך הקמת הקרן ואופן ניהולה. הסכם הקרן מפורסם לציבור עם הקמת הקרן.

מנהל הקרן מקבל החלטות לגבי אופן ניהול ההשקעות בקרן הנאמנות, ומטרתו להשיא רווחים באמצעות השקעה בשוק ההון: הוא קונה ומוכר ניירות ערך ויכול לפעול באמצעות מכשירים פיננסיים עבור הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות שלה.

פרופיל החשיפה של קרן נאמנות הנו צירוף של שני תווים המייצגים יחד את דרגת החשיפה המרבית למט"ח (O-F) ודרגת החשיפה המרבית למניות (0-6). צירוף המידע הזה יוצר את פרופיל החשיפה של הקרן. פרופיל זה הנו חלק בלתי נפרד ממאפייני הקרן ומוטמע גם בשם הקרן.

קרנות הנאמנות נמצאות תחת פיקוח הדוק של הרשות לני"ע ושל נאמן הקרן, שאינו קשור לחברה המנהלת. כספי בעלי היחידות מוחזקים בחשבונות הקרן ומפוקחים ע"י אותו נאמן. לנאמן שני תפקידים עיקריים: שמירה על נכסי הקרן ועל הזכויות הנובעות מנכסים אלה ופיקוח על מנהל הקרן. נכסי הקרן מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות, כאשר הנאמן מייפה את כוחו של מנהל הקרן לפעול בחשבון הקרן ולבצע פעולות עבור הקרן.

על פי חוק, מחויבות קרנות הנאמנות לפרסם בין היתר את שערי הקרנות באופן שוטף, כמו גם פרסום תשקיף/דו"ח שנתי ודו"ח כספי אחת לשנה.

ביצועי קרנות הנאמנות מתפרסמים מידי יום על ידי הבורסה לניירות ערך ואתרים כלכליים. את הביצועים ניתן לבדוק לפי תקופות זמן שונות כגון שנה, שנתיים, חמש שנים ועוד.

במרבית קרנות הנאמנות לא קיימת כל מגבלה על הסכום המינימלי להשקעה. לפיכך, אף בסכום קטן יכול משקיע להשיג חשיפה למגוון פעילויות ונכסים בשוק ההון.

(!) – בקרן מסוג 3 לצורך תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס"ו-2006 - סימן קריאה בשם הקרן מציין כי על פי מדיניות ההשקעות שלה, עשויה להיווצר בה חשיפה לסיכון אשראי הנובע מחשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה (כהגדרתו להלן) ו/או לאג"ח של תאגיד נטול זיקה לישראל (למעט אם דירוגן של אג"ח כאמור הינו בדירוג AAil  ומעלה או דירוג מקביל לו) (כהגדרתו להלן)  או מפעילות בנגזרים עם או באמצעות תאגידים אשר נמנים עם קבוצת סיכון האשראי השניה, או מהפקדת מזומנים ופקדונות אצל תאגידים כאמור, או משווי נייר ערך חוץ שהושאל באמצעות חבר בורסה ישראלי אשר אינו עונה על התנאים הקבועים בקבוצת סיכון האשראי הראשונה (להלן – חשיפה לבנקים וברוקרים), בנסיבות או בשיעורים הבאים: שיעור כולל של חשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדרוג השקעה ו/או חשיפה לאג"ח של תאגיד נטול זיקה לישראל (למעט אם דירוגן של אג"ח כאמור הינו בדירוג AAil  ומעלה או דירוג מקביל לו)  וחשיפה לבנקים וברוקרים עשויה לעלות על שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות, כעולה מפרופיל החשיפה של הקרן; שיעור החשיפה לבנק או ברוקר מסויים עשויה לעלות על 10% משווי נכסי הקרן ושיעור החשיפה לבנקים וברוקרים עשויה לעלות על 20% משווי נכסי הקרן (והכל ללא קשר לפרופיל החשיפה של הקרן למניות); לענין זה, קבוצת סיכון אשראי ראשונה או שניה - כהגדרתה בנספח להוראה למנהלי הקרנות והנאמנים בדבר סיכוני קסטודי וסיכוני אשראי ובהתאם להנחיות הדין לעניין זה ככל שתתעדכנה מעת לעת.

בקרן שאינה מסוג 3 - סימן קריאה בשם הקרן מציין כי על פי מדיניות ההשקעות שלה, עשויה להיווצר בה חשיפה לסיכון אשראי הנובע מחשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה (כהגדרתו להלן) ו/או לאג"ח של תאגיד נטול זיקה לישראל (למעט אם דירוגן של אג"ח כאמור הינו בדירוג AAil  ומעלה או דירוג מקביל לו) (כהגדרתו להלן) או מפעילות בנגזרים עם או באמצעות תאגידים אשר נמנים עם קבוצת סיכון האשראי השניה (כהגדרתה בנספח להוראה למנהלי הקרנות והנאמנים בדבר סיכוני קסטודי וסיכוני אשראי), או מהפקדת מזומנים ופקדונות אצל תאגידים כאמור, או משווי נייר ערך חוץ שהושאל באמצעות חבר בורסה ישראלי אשר אינו עונה על התנאים הקבועים בקבוצת סיכון האשראי הראשונה (להלן – חשיפה לבנקים וברוקרים), בנסיבות או בשיעורים הבאים: שיעור כולל של חשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדרוג השקעה ו/או חשיפה לאג"ח של תאגיד נטול זיקה לישראל (למעט אם דירוגן של אג"ח כאמור הינו בדירוג AAil  ומעלה או דירוג מקביל לו) וחשיפה לבנקים וברוקרים עשויה לעלות על שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות, כעולה מפרופיל החשיפה של הקרן; שיעור החשיפה לבנקים או לברוקרים עשויה לעלות על 10% משווי נכסי הקרן (ללא קשר לפרופיל החשיפה של הקרן למניות); לענין זה, קבוצת סיכון אשראי ראשונה או שניה - כהגדרתה בנספח להוראה למנהלי הקרנות והנאמנים בדבר סיכוני קסטודי וסיכוני אשראי ובהתאם להנחיות הדין לעניין זה ככל שתתעדכנה מעת לעת.

 "אג"ח שאינן בדירוג השקעה" - אגרת חוב קונצרנית ו/או אג"ח שהנפיקה מדינה שאינה מדינת ישראל, שאינה מדורגת, או שהיא מדורגת בדירוג נמוך מ-(-BBB) או דירוג מקביל לו.

 "תאגיד נטול זיקה לישראל" – כהגדרת המונח בהוראה למנהלי קרנות בדבר הוספת סימן קריאה בשם קרן (נוסח חדש-2026) ו/או ככל שיוגדר אחרת, מעת לעת, בהוראות הדין הרלוונטיות.

בקרנות סל ובקרנות מחקות פתוחות מנהל הקרן יוכל לקבוע "רצועת בטחון" בגובה משתנה בהתאם למאפייני הקרן (0.1%, 0.2% או 0.3%). רכיב משתנה זה משקף את הפער בין תשואת הקרן למדד הנעקב במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

מנגנון דמי הניהול המשתנים הינו מנגנון סימטרי הכולל הן רכיב של דמי ניהול חיוביים (תוספת לשכר המנהל במקרה שתשואת הקרן גבוהה מתשואת נכס המעקב) והן רכיב של דמי ניהול שליליים (היינו החזר דמי ניהול במקרה שתשואת הקרן נמוכה מתשואת נכס המעקב).

במקרה שקרן תשיג תשואת חסר מול המדד הנעקב- מנהל הקרן ישלים את הפער עד גובה הרצועה שנקבע, ובמקרה של תשואה עודפת – מנהל הקרן יוכל לגבות דמי ניהול משתנים עד גובה הרצועה שנקבע בקרן.

פקודות רכישה או מכירה של קרנות נאמנות אפשריות בזמן המסחר ולאחריו, כאשר הפקודות אשר ניתנו לפני שעה יעודה יבוצעו באותו היום, ואחרות ביום מסחר העוקב. הפקודות נעשות באמצעות כל הבנקים וחברי הבורסה שאינם בנקים שהוגדרו כמפיצים  וניתן לבצען במספר דרכים: פנייה אישית או טלפונית למפיץ, דרך אתר האינטרנט של המפיץ, באמצעות יועץ ההשקעות בבנק או באתר הבנק.