חוזים עתידיים: מהם היתרונות והסיכונים במסחר בהם?

המדריך למשקיע בשוק ההון - חלק תשיעי

חוזים עתידיים (Financial Futures) הם חוזים המפרטים התחייבות לרכישה או למכירה של כמות נקובה כלשהי של סחורה במקום מסירה מוגדר, במועד עתידי מוגדר ובמחיר שנקבע בעת ביצוע העסקה בבורסת חוזים עתידיים.

הקונה מתחייב לשלם למוכר את תמורת הסחורה במועד המסירה. המוכר רשאי לבחור ולקבוע את היום המדויק בחודש שבו יעביר את הסחורה לקונה, ויקבל ממנו את תמורתה. חודשי המסירה תואמים את המועדים בשנה שבהם מחזור העסקים בסחורה הגדול ביותר. 

האחריות על קבלת הסחורה בצד הקונה וקבלת התשלום בצד המוכר, מוטלת על מסלקת הבורסה מאחר שהצדדים לחוזים מתחייבים התחייבויות ארוכות טווח ואינם מכירים זה את זה. המסלקה דורשת מהקונים ומהמוכרים של חוזי סחורות עתידיים להפקיד תשלום מראש להבטחת קיום ההתחייבויות בגין החוזים שקנו או מכרו. גובה הביטחונות הראשוניים (Initial Margin) נע בין 5%  ל-20% מהערך הכולל של החוזה (מספר היחידות כפול המחיר ליחידה). 

כדי לשמור על רמת הביטחונות הזו מקפידה המסלקה, באמצעות הברוקרים החברים בה, על התחשבנות כספית יומיומית ביחס למחיר המקורי (Mark to Market). אם נצבר הפסד והחשבון יורד מתחת לרמת הסף, נדרש הלקוח להפקיד מזומן ולהשלים את יתרתו במקדמות אחזקה (Maintenance Margin), עד גובה המקדמה הראשונית. 

הבורסות מאפשרות גם לבצע עסקאות בהיקפים קטנים יותר, באמצעות חוזי מיני (Mini-Contracts), אולם יש לבחון את הכדאיות של עסקאות אלה בהתחשב בעמלות הביצוע הגבוהות ביחס לנפח העסקאות.

חוזים עתידיים - מיטב דש טרייד

סוגי חוזים עתידיים

פיוצ'ר (Future): חוזה סטנדרטי, הכולל תנאים כמו משך החוזה, סוג הנכס ומחירו. סוגי הנכס יכולים להיות סחורות, ניירות ערך, מטבעות ועוד.  אם נרשמת ירידה מתחת לרמת הביטחונות הנדרשת לעמידה בחוזה, הצדדים מחויבים להפקיד מיד כסף כדי להשלים את הביטחונות או לספוג את ההפסד באמצעות פעולות במסחר. 

פורוורד (Forward): חוזה בהתאמה אישית הנסחר בחדרי עסקאות של הבנקים, כלומר: בין שני צדדים שמכירים זה את זה  - הלקוח והבנק. הנכס בסוג חוזה זה -  מט"ח. חוזה פורוורד אמור להבטיח לרוכש מחיר מוסכם לנכס בנקודת זמן ידועה מראש בעתיד, כדי שבמועד הפירעון יועבר הנכס מהמוכר לקונה במחיר מוסכם. 

השקעה בחוזים עתידיים: מהם היתרונות? 

חוזים עתידיים מהווים כר פורה להשקעות ארביטראז' מצד משקיעים שמנסים לנצל את פערי המחירים בסחורות בשווקים שונים. כמו כן, החוזים העתידיים מושכים גם ספקולנטים, שפועלים על סמך הערכות לשינוי במחירים של נכסי הבסיס. ניתן לגרוף רווח בחוזים עתידיים אם רוכשים חוזים לפי עליית הנכס, או מוכרים - לפני ירידת הנכס. חוזים עתידיים משמשים גם גופים מוסדיים כגון קרנות גידור לצורך גידור, כלומר: הגנה על השקעותיהם ו/או על תיקי לקוחותיהם בניסיון להקטין נזקים בתרחישי הפסד. 

לחוזים העתידיים יש כמה יתרונות בולטים מבחינת המשקיעים. קודם כל, הם מחייבים סכום השקעה לא גדול בהשוואה לגודל העסקה, מאחר שהם נדרשים להשקיע רק את הביטחונות עד שלב מימוש החוזה. רוב המשקיעים מנצלים זאת, משתמשים בחוזים העתידיים ככלי ליצירת רווחים ולא נשארים בסביבה עד המועד שבו יוכלו לקנות את הסחורה עצמה. 

מעבר לכך, החוזים העתידיים נחשבים בטוחים להשקעה מאחר שכאמור האחריות לביצוע העסקה מוטלת על הבורסה ולא הצדדים המעורבים בה, שאינם מכירים זה את זה. כמו כן, העמלות במסחר בחוזיים העתידיים נמוכות יחסית, מאחר שהם נסחרים בבורסות עצמן, ללא גורמים מתווכים. 

חוזים עתידיים: הסיכונים 

חשוב לדעת ולזכור: הן רכישת חוזה עתידי והן יצירת חוזה עתידי הן עסקאות הטומנות בחובן רמת סיכון גבוהה מאוד. עסקאות אלו לא  מתאימות לכל אחד ולפיכך אין לבצע פעולה בחוזה עתידי, אלא אם כן המבצע מסוגל לשלם את הסכום שהוא עלול להידרש לו בעת המימוש, הגם שלעיתים לא ניתן לחשב מראש את מלוא סכומי ההתחייבות על פי העסקאות שנוצרו. לא ניתן לחזות מראש את מחירי העסקאות במעו"ף וגובה ההתחייבויות, ויש להביא בחשבון שייתכנו תנודות חריפות במחירים ובהתחייבויות הנ"ל. 

החזקת חוזים עתידיים, בזכות או בחובה, מחייבת העמדת בטוחות. גובה הבטוחות נתון לשינויים שאינם ידועים מראש והלקוח עלול להידרש להוסיף בטוחות בהיקף משמעותי בהתראה קצרה ביותר, לעיתים אף במהלך יום המסחר. כתוצאה משיטת הסליקה של חוזים עתידיים מחזיק ומוכר של חוזה עתידי עלולים להיחשף לכך שחשבונם יחויב, מידי יום, בסכומי כסף גבוהים ביותר.

חוזים עתידיים: אבני דרך היסטוריות 

סביב שנת 4,000 לפני הספירה: האדם גילה את המתכת. תחילה היו אלה אבנים ירוקות שהפכו לנחושת לאחר שהותכו באש. לאחר מכן מצאו בני האדם דרך להפוך את הנחושת לקשיחה יותר על ידי ערבובה עם מתכת שנייה ונדירה יותר, בדיל, לצורך יצירת ארד (או "ברונזה").

העת העתיקה: ברחבי המזרח התיכון התנהלו "עסקאות עתידיות", לפיהן קונים מראש יבולי שדה במחיר שנקבע כבר בעת "חתימת" העסקה. הדבר קיבל ביטוי בספרות ההלכתית בשורה של דינים ותקנות. עסקות אלו נוצרו מתוך הצורך לבטח את מחירי הסחורות. שיטה זו אפשרה לאיכרים, לסוחרים ולצרכני החומרים לתכנן את פעילותם לטווח הארוך באמצעות הבטחת מחיר לסחורה.

 

עד המאה ה-17: זהב, כסף ונחושת (המכונה "זהב אדום") קיבלו מעמד של אמצעים מוניטאריים עיקריים לצורכי מסחר בכל היבשות. למשל, מטבע השקל המקורי, שהיה בשימוש באזור המזרח התיכון, היה תרכובת של 2/3 זהב ו- 1/3 כסף. מטבע הפאונד הבריטי המקורי (משנת 1066) נוצר מפאונד אחד של כסף.

אמצע המאה ה-17: נוצרה בועה פיננסית בהולנד סביב המחיר של פרחי הצבעונים. אנשים ויתרו על חוות חקלאיות שלמות תמורת פקעת של פרח בודד.

תחילת המאה ה-18: נסחרו ביפן החוזים העתידיים הראשונים בעידן המודרני (על מחירי האורז).

אמצע המאה ה-18: 19 מתוך 20 אמריקאים הועסקו בחקלאות. 200 שנה מאוחר יותר, ירד היחס הזה ל-1 מתוך 20 כדי להאכיל אוכלוסייה גדולה פי כמה. על הדרך הפכה ארה"ב ליצואנית המזון הגדולה בעולם.

אמצע המאה ה-19: החוזים הראשונים החלו להיסחר בשיקאגו (CBOT) על מוצרי חקלאות שונים, ועל רקע הגידול בתעשיית החקלאות בארה"ב. החוזה הראשון שנסחר היה על מחירי התירס. נוכח מקרים של אי-עמידה בהתחייבות, הבורסה לחוזים עתידיים על תבואות החלה בשנת 1865 לדרוש בטחונות מהצדדים לעסקה.

סוף המאה ה-19: באנגליה, אשר הובילה את המהפכה התעשייתית, החלו להיסחר חוזים על מתכות תעשייתיות (בבורסת ה-LME).

1972: בורסת החוזים העתידיים השנייה בשיקאגו (CME) השיקה את החוזים העתידיים על שבעה צמדים של מטבעות עיקריים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נוצרו חוזים עתידיים על סחורה שאינה פיזית, אלא רק פיננסית. שלוש שנים לאחר מכן, הבורסה המתחרה בשיקאגו (CBOT) השיקה חוזים עתידיים על אג"ח של ממשלת ארה"ב. למרות שהחוזים על סחורות הקדימו את זמנם של החוזים על נכסים פיננסיים, עם הזמן דווקא החוזים על נכסים פיננסיים צברו פופולריות גדולה יותר. 

1973: בורסה נוספת נפתחה בשיקאגו (CBOE) אשר השיקה את המסחר באופציות. במקביל פרסמו פישר בלאק, מירון שולץ ורוברט מרטון נוסחת תמחור לאופציות, שהפכה לבסיס מוסכם על-ידי כל שחקני האופציות בשווקים הפיננסיים.

 1974: הקונגרס האמריקני הקים מוסד פיקוח בשם Commodity Futures Trading Commission (CFTC), המפקח על המסחר בנגזרות.

1979: בשנת 1973 החלה משפחת האנט, שנחשבה לאחת המשפחות העשירות בארה"ב, לרכוש מתכות יקרות. מאחר שרכישת זהב נאסרה על משקיעים פרטיים, הם בחרו לרכוש כסף. שש שנים לאחר מכן, ביחד עם עוד כמה משקיעים ממדינות המפרץ, הם החזיקו בבעלותם יותר מ-200 מיליון אונקיות כסף, כמחצית מהיצע הכסף העולמי. כתוצאה מרכישות אלו זינק מחיר הכסף מ-2 דולר לאונקיה ליותר מ-50 דולר לאונקיה במהלך אותן שנים. לאחר התערבות של הרשויות, שינתה בורסת המתכות היקרות בניו יורק (COMEX) את כללי המסחר, ובתגובה החלו המחירים לרדת. ב-27 במרץ 1980 צנח מחיר הכסף ב-50% ביממה אחת.

1982: בלונדון נפתחה בורסה נוספת (LIFFE) ובשנת 1996, אחרי איחוד עם ה- LCE, היא החלה לסחור בחוזים עתידיים על סחורות. בשנת 2002 נקנתה הבורסה האנגלית על-ידי בורסה אירופאית (EURONEXT), אשר מתחרה בבורסה האירופאית המובילה (EUREX).

 

1993: חברת MG Refining & Marketing הפסידה כ- 1.5 מיליארד דולר מביצוע שגוי של עסקאות גידור על מחירי האנרגיה.

1999: מחירי הנפט נסחרו במחיר שפל סביב 10 דולר לחבית.

 

2004: מחירי הנפט נסחרו במחיר של יותר מ-50 דולר לחבית (כפליים ממחירם שנתיים קודם לכן). במחירים ריאליים עדיין לא נשברו השיאים שנקבעו בזמן מלחמת יום כיפור, מלחמת איראן-עיראק ומלחמת המפרץ בשנת 1991 (כאשר חבית נפט נסחרה בשווי של יותר מ-60, 100 ו-55 דולר בהתאמה).

2005: בבורסת המתכות התעשייתיות בלונדון (LME) הושקו חוזים על מוצרי הפלסטיק. בשלב ההתחלתי דובר על שני חוזים: האחד, על מחירי הפוליאתילן, והשני, על מחירי הפוליפרופילן.

2006: לאור הריבית הנמוכה ו"שוק השוורים" של השנים האחרונות, גדלו במידה ניכרת סכומי ההשקעה בשוקי הסחורות. במדינות רבות, כולל ישראל, בתי השקעות משיקים קרנות נאמנות ותעודות סל על סחורות.

 

2007: זירת המסחר הפעילה ביותר היא זו המרכזת חוזים על מוצרי האנרגיה. עיקר המסחר מתנקז לבורסת הסחורות בניו יורק (NYMEX). בנוסף, יש מגמה חזקה של מעבר למסחר אלקטרוני. יותר מ-95% ממחזורי המסחר מתרכזים בארבע מדינות על-פי הסדר הבא: ארה"ב, יפן, סין ואנגליה. כמו-כן, חל גידול חד בהיקף השימוש בנגזרות על סחורות.

2008: הגאות העולמית במחירי הסחורות  של שנת 2008 תודלקה בעיקר מביקוש מוגבר ממדינות מתפתחות כגון סין והודו ומספקולציות פרועות. סכום העמדות הפתוחות בשווקים העתידיים השונים גדל ל-81 טריליון דולר בסוף מרץ 2008. הבועה התפוצצה בסוף 2008 והובילה לירידות מחירים חדות. למרות זאת, אפיק ההשקעה Managed Futures היה היחיד שהפיק תשואה חיובית למשקיעים (18%). בורסת ה-CME שהתמזגה עם CBOT ב-2007, רכשה גם את בורסת ה- NYMEX שבניו יורק  ב-2008 והפכה לבורסת החוזים העתידיים הגדולה ביותר בעולם.

2010: סך ההשקעה בסחורות חצה לראשונה את רף 300 מיליארד דולר. בשל שינויי אקלים קיצוניים ברחבי העולם (שריפות ברוסיה, שיטפונות בסין ופקיסטן ושרב כבד באוסטרליה, ארגנטינה וארה"ב), מחירי הסחורות החקלאיות זינקו בעשרות אחוזים.

תחזית ל-2050: על פי התחזיות, אוכלוסיית כדור הארץ תגדל לכ-9.7 מיליארד, ביחס לכ-7.8 מיליארד כיום ול- 2.5 מיליארד בשנת 1950. על פי נתוני האו"ם, תהליכי האורבניזציה יימשכו ושיעור המתגוררים בערים יהיה גבוה מ-60% כבר בשנת 2030, מה שעלול להוביל לעלייה במחירים של חומרי הגלם. 

המדריך למשקיע בשוק ההון - מעבר לחלק עשירי - כתבי אופציה

חזרה לחלק שמיני - אופציות מעו"ף

חזרה לעמוד המדריך הראשי

 

*אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים ו/או השקעת כספים בפיקדונות כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור לעיל אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. לפיכך, האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. התנאים המלאים והמחייבים של כל שירות/מוצר,הינם כמפורט במסמכי פתיחת החשבון ביחס לאותו שירות/מוצר וכפופים להסדרים הנהוגים במיטב דש טרייד. אין באמור משום הבטחת תשואה. 

 

;