כתבות שוק ההון - כללי

טרנס קלינגמן | 2012. 01. 15

בארץ, כמו בארה"ב, מניות הבנקים פתחו את השנה בעליות חדות. בשבועיים הראשונים של השנה, מדד הבנקים בארץ, כמו גם מדד הבנקים בארה"ב, נהנים מביצועי יתר משמעותיים לעומת מדד המניות הכללי. זאת, לאחר שבשנה שעברה הפכו מניות הפיננסים לשק החבטות של שוק המניות,  ומחיריהן נפלו בשיעורים ניכרים – הרבה מעבר למדדי המניות הכלליים, כגון המעו"ף וה-S&P 500.

טרנס קלינגמן | 2012. 01. 08

פרישתה של המנכ"לית המיתולוגית של בנק לאומי, גליה מאור, נותן לנו הזדמנות לסקור איך המערכת הבנקאית השתנתה בתקופת כהונתה ואיזה אתגרים צפויים לדור הבא של מנכ"לי הבנקים.  הקריירה של גליה מאור בהחלט חותמת תקופה. היא התחילה את דרכה בבנק ישראל והתמודדה כמפקחת על הבנקים בזמן משבר מניות הבנקים בשנות השמונים, דבר שהביא להלאמה של מערכת הבנקאית.

טרנס קלינגמן, מיטב ברוקראג'

• לדעתנו, החששות של בנק ישראל לגבי השפעת ירידת מחירי הנדל"ן מוגזמות
•  כל עוד שוק האג"ח הממשלתי יציב – סימן שהשוק מרגיש נוח עם רמת המינוף בסקטור הפרטי ובמשכנתאות בפרט ולא חושש ממשבר חובות
  

 

אושר טובול | 2011. 10. 24

המסחר האלגוריתמי בשוק הישראלי ממשיך לצבור תאוצה. מכונות מסחר אוטומטיות מצוטטות בשוק המניות והאג"ח ובעיקר בשוק המעו"ף. במהלך המסחר כאשר מזרימים פקודות קניה או מכירה הם מקדימות אותנו באלפיות השנייה.

טרנס קלינגמן | 2011. 09. 25

בישראל דרשו תמיד שתהיה כתובת במוסדות הפיננסיים, מישהו שאפשר לפנות אליו בשעת הצולך שיכניס את היד לכיס כדי לחזק את האיתנות הפיננסית של המוסד הפיננסי או שיפעל לבצע שינויים בהנהלה

טרנס קלינגמן | 2011. 09. 18

לפני שבוע בערך סוכנות הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מדינת ישראל בדרגה אחת מ- A ל-A+ . קברניטי הכלכלה מיהרו לציין שמודבר באות כבוד לישראל המשקף את הניהול האחראי של חוב הממשלתי שנמצא במגמת ירידה ביחס לתמ"ג כאשר ברוב המדינות המפותחות  החוב הממשלתי תופח למימדים מפחידים. ובכן,  אין להמעיט  בהישג זו – במיוחד בנסיבות הקיימות כאשר מדינת ישראל כבר אינה יכולה להסתמך בוודאות על תמיכה כלכלית אמריקאית שעדיין שרויה במשבר כלכלי עמוק.

| 2011. 11. 20

במדור מהשבוע שעבר, התמקדנו בתוצאות החלשות של מערכת הבנקאית האירופאית וכיצד הבנקים הישראלים מתמודדים עם בעיות דומות, אם כי המערכת הבנקאית בארץ איתנה פי כמה מזו באירופה.

מורן צור | 2011. 09. 11

בסוף השבוע האחרון קיבלה ממשלת ישראל רוח גבית למדיניות כלכלית אחראית – העלאת דירוג האשראי על ידי סוכנות הדירוג S&P לרמה של A+ וזאת רק חודש בלבד לאחר הורדת הדירוג לממשלת ארה"ב על ידי אותה הסוכנות.

צבי סטפק | 2011. 08. 29

כששוקי המניות בעולם צנחו בחדות מסוף אפריל, איגרות החוב הממשלתיות במדינות מסוימות דווקא עלו משמעותית בישראל, בניגוד לארה"ב ואירופה, אג"ח קונצרניות מכל הסוגים ירדו בשיעורים ניכרים *אל תחפשו הגיון, נסו רק להבין את הפסיכולוגיה ולצפות את המהלך הבא בשווקים

רון אייכל | 2011. 08. 28

חששות ממיתון עולמי שוב חוזרים לכותרות, הסנטימנט השלילי והתנודות הגבוהות בשווקים מעלים את רמת הפחד אצל המשקיעים. משבר חובות, הורדת דירוג, האטה בצמיחה, נתוני מאקרו מאכזבים.

 

טרנס קלינגמן | 2011. 07. 14

בין מדינות באגן ים התיכון (ישראל, דרום איטליה, יוון, ספרד, פורטוגל) יש הרבה קווי דימיון. מזג האוויר החם והשמשי, אוכל ים תיכוני, מבנה חברתי שמעמיד את התא המשפחתי במכרז. גם המערכות הפיננסיות די דומות, מעוגנים על ידי בנקים מסורתיים עם מודל עסקי קונסרבטיבי המבוססות על פיקדונות משקי בית עם תיק אשראי יחסית פשוטים.

 

אושר טובול | 2011. 05. 16

לאחרונה עברה בהצלחה ההנפקה לציבור של רציו יה"ש. החברה גייסה 220 מיליון ₪ במניות וכתבי אופציה. ביום רביעי החלה להיסחר רציו אופציה 10 ובמהלך שני ימי המסחר הראשונים ריכזה מחזורי מסחר גבוהים של כ 40 מיליון ₪ בממוצע ליום. ברמה התאורטית כל סידרת האופציות החליפה ידיים.

אושר טובול | 2011. 05. 03

חברות רבות מגייסות כספים באמצעות הנפקת זכויות. רציו יה"ש הוציאה דיווח על כוונה לגייס הון באמצעות הנפקה לציבור. ישראמקו יה"ש, כמו חברות נוספות, נמצאת בשלבים אחרונים של הנפקת זכויות. .

אושר טובול | 2011. 04. 10

לא פעם שמענו את המשפט שבאקדמיה לומדים בעיקר מודלים תיאורטיים. אחת הטענות המרכזיות כנגד הנלמד באקדמיה היא שהמרחק בין התאוריה למציאות גדול, ולא כל מה שנכון בתאוריה מתקיים במציאות. התאוריה מלמדת שכדי להתמודד עם  האינפלציה יש להעלות ריבית.

מיטב בית השקעות | 2011. 04. 05

צבי סטפק- "יחסי הסיכוי – סיכון במניות טובים יותר מאשר באגרות החוב"

לסיכום המלא ולמצגות

אושר טובול | 2011. 03. 08

בהחלטתו מיום ה 17 לפברואר 2011 אישר דירקטוריון הבורסה לני"ע ביצוע השקת אופציות על מניות בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט, אבנר ,רציו וישראמקו (ההחלטה עדיין כפופה לאישור הרשות לני"ע). המטרה של הבורסה הינה לעורר את מחזורי המסחר במניות ובאופציות ולאפשר למשקיעים לשלב בתיק ההשקעות אסטרטגיות של אופציות והגנות על נכסים תנודתיים.

צבי סטפק וגיא מני | 2011. 03. 13

שנתיים אחרי השפל העולמי: בכמה עלו הבורסות המרכזיות, איזה בורסה ניצחה ועלתה ב-450% ואיפה ממוקמת הבורסה בתל אביב?
מיטב בית השקעות: מאז נקודת השפל העולמית ב-9.3.2011, מרבית השווקים המערביים עלו בלמעלה מ-100%. הבורסה של ת"א בולטת לטובה בקטגוריית השווקים המפותחים.

צבי סטפק | 2011. 02. 28

מתוך כתבה של אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד, שפורסמה באתר ביזפורטל  שפורסה בשבוע שעבר

צבי סטפק | 2011. 02. 21

לאחר מהלך עליות מרשים בשנתיים האחרונות באפיק האג"ח  הקונצרניות, השנה הנוכחית תהיה מאתגרת יותר עבור המשקיעים.  התשואות לפדיון בשוק האג''ח הקונצרני מצויות בשפל היסטורי מהאג''ח הממשלתיות נוכח הריבית הנמוכה הקיימת במשק. לפיכך, בחירת אג''ח קונצרניות קשה יותר וצריכה להיות הרבה יותר סלקטיבית. כיום, גופים מוסדיים  נדרשים לערוך עבודת מחקר מעמיקה לכל אג''ח קונצרנית בטרם רכישתה בשוק הראשוני או המשני לנוכח החלת מסקנות ועדת חודק. מסקנות אלו עדיין לא חלות על קרנות הנאמנות, אך ייתכן שגם הן תחוייבנה בעתיד לעמוד בהן.

צבי סטפק | 2011. 02. 01

מדוע בחודש דצמבר 2010 החליט הבנק המרכזי שלא לשנות את הריבית, בעוד חודש אחד בלבד אח"כ הוא החליט להעלות אותה?

עידן פינקיאל | 2011. 01. 30

מחיר חוזה הנפט הגיע למחיר שיא מאז שנת 2009 בשל חששות שהמהומות במצרים יתפשטו למדינות נוספות במזרח התיכון אשר אחראיות להפצת הנפט בעולם כגון לוב וערב הסעודית.
בנוסף, תעלת סואץ אשר מזוהה כאחת משבעת מעבירי הנפט בעולם נמצאת בשליטה מצרית, סגירה של התעלה עלולה לגרום לעלייה נוספת במחירי החוזה.
מחיר החוזה עלה ביום שישי בלבד ב 4.32% והוא נסחר כיום ברמות של 89.34$ $ לחבית

צבי סטפק | 2011. 01. 26

שוק איגרות החוב בישראל, כמו גם בעולם, פותח את שנת 2011 עם רמה נמוכה של תשואות לפדיון הן באג"ח הממשלתיות והן באג"ח חברות. רמה זו היא, כמובן, תוצאה של הנסיקה במחיריהן בשנתיים האחרונות, שהיא כשלעצמה פרי של עודפי הנזילות העצומים בשווקים הפיננסיים והריבית הנמוכה שקובעים-מקבעים הבנקים המרכזיים.

אושר טובול | 2011. 01. 23

המסכים צבועים בירוק ,השוק שובר שיאים חדשים והמומנטום של סוף שנת 2010 ממשיך לתוך שנת 2011. בגל העליות האחרון הכוכבות התורניות הן חברות האחזקה.

מורן צור | 2011. 01. 20

לא פעם הבעתי את חששותיי מפני הקונצנזוס של האנליסטים בדבר שוק המניות השורי הצפוי לנו בשנה הקרובה.

 

צבי סטפק | 2011. 01. 18

בשנתיים האחרונות מצויות בכותרות "אגרות חוב  High-Yield", שהן אגרות חוב עם תשואה שנתית גבוהה לפדיון שנגזרת מרמת הסיכון הגבוהה שמייחס להן השוק. בפרק זמן זה, לצד העלייה המרשימה במחירי אגרות החוב הקונצרניות בכללותן, ושבמרכזן אגרות החוב המשתייכות למדדי התל בונד, אגרות החוב בסיכון גבוה רשמו מהלך עליות אגרסיבי במיוחד.

 

עידן פינקיאל | 2011. 01. 18

> עליות בשווקים מגיעות בשל אופטימיות לגבי רווחי החברות והמאמצים שמשקיעות המדינות האירופאיות למנוע את המשברים הכלכליים.

> שבוע הפכפך במחירי החיטה הסתיים בירידה קלה לאחר דו"ח אודות כמות החיטה במחסנים הצביע על כך שכמות החיטה אמורה להספיק כדי לעמוד בדרישות מפעלי המזון

צבי סטפק | 2011. 01. 11

אחרי תור סיכומי שנת 2010 שתפשו לאחרונה את כותרות המדורים הכלכליים של התקשורת, הגיעה העת להניח לשלל הנתונים והסטטיסטיקה, ולנסות ולקחת מן השנה החולפת כמה תובנות ולקחים לקראת 2011, ולא חסרים כאלה.

ערן סטפק | 2011. 01. 09

אם כן, גם 2010 מאחורינו וגם בסיומה נשמעות כמעט אותן הזמירות וזעקות השבר, ששמענו בתום שנת 2009. "השוק עלה", "לממש", "מסוכן מאד", "אין מה לקנות" ועוד כהנה וכהנה, כשהמוצלחת מכולן היא ככל הנראה "אין עוד בשר", משל היה שוק אגרות החוב מסעדת גורמה יוקרתית לאחר פלישה מסיבית של להקת קרניבורים מורעבת.

עידן פינקיאל | 2011. 01. 09

> החברות המובילות בארה"ב צפויות לרשום את הרבעון הרביעי הרווחי ביותר בתולדותיהן.
> חוזי החיטה והסויה ירדו השבוע בעקבות הגשמים והשלגים שירדו בארה"ב ובדרום אמריקה.

צבי סטפק | 2011. 01. 05

שוק איגרות החוב הפתיע ב-2010. ההפתעה לא הייתה בעצם העובדה שהוא עלה, אלא בעוצמת העליות. מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-6.0% כאשר לאיגרות החוב הצמודות למדד היו ביצועי יתר על איגרות החוב השקליות הלא צמודות: 7.5% מול 6.1% בהתאמה.

 

מורן צור | 2011. 01. 02

לאחרונה נוצר קונצנזוס בשוק ההון בקרב כלכלני המקרו של  בתי השקעות ובנקים רבים בישראל, אשר קולם שב ונשמע חדשות לבקרים כי  שנת 2011 צפויה להיטיב עם שוק המניות.

עידן פינקיאל | 2011. 01. 02

חוזי הזהב והכסף סיימו עוד שבוע של עליות, גם השבוע הסיבה העיקרית לכך היא המשך היחלשותו של הדולר בעולם כנגד סל המטבעות המובילים לאחר הערכות, כי כלכלת ארה"ב לא מצליחה לצאת מהמשבר הכלכלי.

עידן פינקיאל | 2011. 01. 05

שוק איגרות החוב הפתיע ב-2010. ההפתעה לא הייתה בעצם העובדה שהוא עלה, אלא בעוצמת העליות. מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-6.0% כאשר לאיגרות החוב הצמודות למדד היו ביצועי יתר על איגרות החוב השקליות הלא צמודות: 7.5% מול 6.1% בהתאמה.

לשני אלה היו ביצועי יתר "לעומת" הגילונים: 1.1%, עם הריבית המשתנה, והמק"מים: 1.9%. ברקע – עליית מדד המחירים בכ-2.5%. האפיק המאכזב ביניהם היה, איפוא, הגילונים שלא נתנו תשובה טובה לעליית הריבית.

אלה הם, כמובן, נתונים ממוצעים שהיה להם מאפיין אחד ברור: ככל שאיגרות החוב הן ארוכות יותר, הן השיגו יותר. כך, בחלק הצמוד למדד השיגו אג"ח לטווח של עד שנתיים 1.8%, בעוד אג"ח לטווח של 2-5 שנים עלו ב-4.8% ואג"ח לטווח של 5-10 שנים זינקו ב-8.6% .

תופעה דומה נצפתה באג"ח השקלי. הקצרות שבהן עד שנתיים עלו ב-2.6%, האג"ח לטווח 2-5 עלו ב-4.8%, והארוכות, בנות 5 שנים ויותר, עלו בממוצע ב-8.5% . זוהי מגמה שאפיינה גם את השנתיים הקודמות.

תופעה זו נובעת מכך, שגם עם פתיחת השנה הנוכחית, עקום התשואה היה עדיין תלול מאוד. במלים אחרות: התשואה השוטפת שהציעו איגרות החוב הארוכות הייתה גבוהה בהרבה מן הקצרות, ובנוסף הושגו בהן רווחי הון מסוימים. רווחי ההון הושגו, בין היתר, תודות לכך שהנפקות האוצר לא הכבידו על השוק, בעוד עודפי הנזילות העצומים עשו את פעולתם.

העובדה, שהריבית של בנק ישראל כמעט ולא עלתה: בתחילת השנה היא עמדה על 1% ובסופה על 2%, סייעה לכיוון החיובי.

אבל, סיבה לא פחות חשובה לעליות שנרשמו ולרווחי ההון שהושגו נעוצה מעבר לים: המגמה החיובית בשוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב הדביקה את איגרות החוב שלנו.  אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלו בכ-9%, שיעור דומה למקבילותיהן הישראליות. 

בכלל, זו הייתה שנה טובה מאוד לשוקי איגרות החוב סובב עולם. איגרות החוב של ממשלת גרמניה לטווח של 10 שנים עלו בכ-7% , ושל צרפת: בכ-6%.

גם בשווקים המתעוררים רוו המשקיעים נחת. אלה של פולין עלו, במונחי המטבע המקומי, בכ-8.0%  ושל דרום אפריקה בכ-15%.

אבל, היו גם מדינות שאיגרות החוב שלהן הסבו הפסדים למשקיעים. אלה היו מדינות שקלונן נחשף, ששילמו מחיר על החיים הטובים והבלתי אחראיים שהן קיימו בשנות ה"אורגיה", שהכניסו אותן לגרעונות ענק. היו אלה בעיקר מדינות ה-PIGS:

אג"ח של ממשלת פורטוגל ל-10 שנים ירדו בכ-10%.
אג"ח של ממשלת אירלנד ל-10 שנים  ירדו בכ-20%.
אג"ח של ממשלת יוון ל-10 שנים ירדו בכ-29%.
אג"ח של ממשלת ספרד ל-10 שנים ירדו בכ-6%.
מסתבר, שגם נזילות עודפת לא מסייעת כאשר האמון אובד.

ואם נחזור לישראל, הרי שהנזילות העודפת התבטאה בזרימת כספים עצומה לקרנות הנאמנות האג"חיות הכלליות ואלה המתמחות באג"ח חברות, בסך של כ- 16 מיליארד ש"ח ב-2010, אחרי שנה אף טובה יותר ב-2009. לעומת זאת, בקרנות הנאמנות המתמחות באיגרות חוב של המדינה נרשם פדיון של כ-4 מיליארד ש"ח.

ואכן, 2010 הייתה שנה טובה מאוד עבור איגרות החוב הקונצרניות שעלו בלא פחות מ-10.5% , אחרי שנה עוד הרבה יותר טובה ב-2009, עת עלו ב-32.5% . בתוך קבוצה גדולה זו עלו מדדי התל בונד 20: 10.4% , תל בונד 40: 10.1% ותל בונד 60: 10.1% .

איגרות החוב שמחוץ למדדי התל בונד עלו בשיעורים חדים אף יותר, כאשר אלה מביניהן שאינן מדורגות עלו בשיעור החד ביותר של כ-21% בממוצע, הרבה יותר אפילו מן המניות שעלו ב-13.1% (מדד ת"א 100). ב-9 מתוך 12 חודשי השנה התשואה של אג"ח חברות הייתה גבוהה מהתשואה של אג"ח ממשלתיות.

מובן, שבעקבות עליות אלה באג"ח חברות, שהיו גבוהות מהעליות באג"ח הממשלתיות המקבילות, התשואות לפדיון, דהיינו, התשואות קדימה הצטמקו. לא רק התשואות לפדיון הצטמקו, אלא גם המרווחים של אג"ח חברות מול אג"ח ממשלת ישראל.

כל זה מצביע על ירידה בפרמיית הסיכון שמעניק להן השוק. אפשר לראות בזה ביטוי לנזילות הגדולה, לנכונות ליטול סיכונים גדולים יותר מצד המשקיעים, ו/או תחושת בטחון גדולה יותר בהתאוששות כלכלית.

שנת 2010 היית שנה של התעוררות חזקה מאוד בהנפקות של איגרות החוב. האוצר לא לחץ בהנפקות על שוק ההון, שכן הגרעון בתקציב צפוי להיות נמוך בהרבה מהחזוי: כ-3.8% לעומת יותר מ-5%, ולפיכך פינה את השטח לגיוסי הון מצד הסקטור העסקי. זה גייס סכום עתק של כ- 50 מיליארד ₪.

מרבית הגיוסים היו באפיק הצמוד למדד, אבל בהחלט ניתן לומר שיותר ויותר חברות דאגו לגוון את התחייבויותיהן וגייסו גם באפיק השקלי הלא צמוד. חלק מהן הנפיק אג"ח שקלי בריבית קבועה, וחלק – בריבית משתנה. בתחום גיוסי האג"ח הממשלתיות היה חידוש בהנפקת אג"ח צמוד ל-30 שנה (841).

גם הרגולציה לא נחה, והשינוי המשמעותי ביותר השנה בגזרת האג"ח היה יישום המלצות ועדת חודק, שחלה על כל הגופים המוסדיים, לטווח ארוך: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. יישום ההמלצות שיפר והכניס סטנדרטים חדשים לתחום.

לסיכום:
היו אלה שנתיים, 2010 וגם קודמתה 2009, חלומיות לשוק איגרות החוב בישראל. אבל צריך להזכיר למי שזקוק לכך, שהן באו אחרי שנה של חלום ביעותים ושל סיוט בשווקים, שנת 2008.

יחד עם זאת, בסיכום שלוש השנים הללו, הסיכום הוא עדיין חיובי מאוד עם תשואה מצטברת של יותר מ-30% הן באג"ח הממשלתיות צמודות המדד והן באג"ח הקונצרניות צמודות המדד.

ואם לחזור רגע לחלום, הרי שהשנתיים האחרונות היו כל כך חלומיות, שמותר לשאול, האם אנו רשאים לצפות שגם 2011 תהיה חלומית כקודמותיה, או שמא שנה של חלום רע, ואולי – לא זה ולא זה, מה שאולי יותר בריא לכולנו. על כך – במדור הבא.

טבלה: שנתיים חלומיות בשוקי האג"ח: אחרי קימה משנת הסיוט

השנה אפיק השקעה	2008	2009	2010*	מצטבר*
אג"ח ממשלתי כללי	9.5%	5.9%	6.0%	22.9%
אג"ח קונצרני כללי	14.0%-	32.5%	10.5%	25.9%
אג"ח ממשלתי כללי צמוד מדד	9.6%	10.3%	7.5%	30.0%
אג"ח קונצרני צמוד מדד	16.6%-	40.2%	12.2%	31.4%
מק"מ	5.5%	1.3%	1.9%	8.8%
אג"ח מדד 0-2	4.7%	7.8%	1.8%	14.9%
אג"ח מדד 2-5	8.4%	10.5%	4.8%	25.5%
אג"ח מדד 5-10	10.8%	10.9%	8.6%	33.5%
אגח לא צמוד 0-2	6.1%	1.2%	2.6%	10.1%
אג"ח לא צמוד 2-5	13.2%	1.6%	4.8%	20.9%
אג"ח לא צמוד מעל 5 שנים	16.1%	3.3%	8.5%	30.0%
תל בונד 20	--	21.6%	10.4%	--
תל בונד 40	--	44.1%	10.1%	--
תל בונד 60	--	30.5%	10.1%	--
תל בונד שקלי	--	--	8.2%	--

 

*הנתונים נכונים לסוף יום המסחר 27/12/10.

-- לא פעלו במהלך שנה זו, באופן חלקי או מלא.

 

 

מסמך זה הוכן ע"י מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

 

 

 

 

 

כלכלני מיטב | 2010. 12. 29

• בזירה הכלכלית העולמית: עמדו במוקד משבר החובות באירופה, מלחמת המטבעות וסימן השאלה לגבי הכלכלה האמריקאית.
בזירה הכלכלית המקומית: צמיחה נאה (כ-4%), ריבית עולה ונמוכה ואינפלציה בשליטה (כ-2.5%).
• שוק המניות המקומי סוגר שנה חיובית עם עליות נאות מאוד בכל המדדים המובילים:
מדד ת"א 25: 14%, מדד ת"א 100: 13%, מדד ת"א 75: 14%, מדד יתר 50: 16%.
• ברמה הענפית בלטו מניות הנפט עם 43% (רציו מובילה עם 296%), ואחריהן, בהפרש ניכר, חברות מסחר ושירותים, נדל"ן וביטוח עם 24%, 22% ו-19%, בהתאמה. חולשה גילו מניות הביומד, שהחלו להיסחר השנה תחת מדד ייעודי, ואיבדו 16%.
• מרבית שוקי המניות בעולם המשיכו בהתאוששות, אולם המשיכו להציג תשואות נחותות בהשוואה לשוק המניות בת"א. מדד ה-S&P500 בארה"ב עלה ב-12%, הנאסד"ק התחזק ב-16% והדאו ג'ונס הוסיף 10% לערכו. במונחים שקליים, התשואה נמוכה יותר בכ-5% לנוכח תיסוף השקל כלפי הדולר.
• הזהב המשיך לככב גם ב-2010 עם תשואה מרשימה של כ-26%.
• איגרות החוב הממשלתיות עלו ב-6.0%, כאשר השקליות (אג"ח שחר) השיגו תשואה דומה ואילו צמודות המדד משיגות תשואה גבוהה יותר של 7.6%.
• תעשיית קרנות הנאמנות המשיכה לגדול ב-2010 כששיא היקף הנכסים נשבר פעם אחר פעם ועומד כיום על יותר מ-158 מיליארד ₪, לעומת 133 מיליארד ₪ בסוף 2009 - גידול של 19% (גיוסים נטו של 17.5 מיליארד ₪, מרביתם במסורתיות).

אושר טובול | 2010. 12. 28

בתקופה האחרונה בעקבות התשואות הנמוכות בשוק האג"ח מחפשים המשקיעים אלטרנטיבות השקעה שיניבו תשואה גבוהה יותר. בסביבת הריבית הנמוכה ורמת הסיכון העולה בשוק האג"ח ממשיכה זרימה של כספים משוק האג"ח לשוק המניות.

צבי סטפק | 2010. 12. 27

מי הן סוכנויות הדירוג ומה תפקידן? האם הן מגיבות בזמן לשינויים ברמת המאקרו של המדינות? מהי חשיבות הדירוג עבור המדינה מבחינת יכולתה לגייס ולמחזר חוב?

ערן סטפק | 2010. 12. 15

אל מצעד החברות הקורסות הצטרפה בסוף החודש החולף, מוקדם מן הצפוי, חברת התכוף, זאת לאחר שלא עמדה בתשלום ריבית חצי שנתית, בהיקף של כמיליון שקלים, למחזיקי אגרות החוב שלה.
בקצרה, אציין כאן שהתכוף היא חברה, שעיקר ייצורה ועיסוקה הינם רכבי המיגון שלה, וברשותה צבר הזמנות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, עובדה שאמורה להניב לה תזרים מזומנים כלשהו שצריך היה  לסייע במשימת התשלום בהיקף של מיליון ש"ח בלבד.

צבי סטפק | 2010. 12. 13

לצד מגמה כללית של עליית תשואות באג"ח של מדינות חזקות נרשמה עלייה תלולה הרבה יותר בתשואות על אג"ח של מדינות חלשות כמו יוון ואירלנד. לתשומת לב המשקיעים.

אושר טובול | 2010. 12. 08

ביום רביעי האחרון  הודיעה חברת טבע על כוונה לבצע רכישה חוזרת של מניות בשווי כספי של עד מיליארד דולר ,על פניו הודעה מצוינת , החברה רוצה לנצל את הירידות במניה , מביעה אמון בעצמה ומודיעה על כוונה לרכוש מניות סביב מחיר נוכחי של כ- 50$ למניה במהלך השנה הקרובה , האם כדאי להצטרף ולרכוש את המניה?

 

צבי סטפק | 2010. 12. 05

מהן הציפיות האינפלציוניות, מהם הגורמים המשפיעים עליהן? עד כמה הן חשובות ועד כמה – מדוייקות? למה חשוב להבחין בין ציפיות ברוטו לנטו, ואיזה שימוש מושכל יכולים המשקיעים לעשות בהן?

מורן צור | 2010. 12. 05

בעת האחרונה, אני נשאל לעיתים קרובות האם השקעה במניות של חברות בימים אלו עדיפה על השקעה בנדל"ן נוכח הפרסומים על בועה בענף בשוק המקומי.
הציבור הרחב מבולבל – משרד האוצר טוען שיש ירידה בביקוש לדירות, לעומתו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דווקא שהעלייה בביקוש לדירות נמשכת ובד בבד אנשים עומדים שעות בתור ארוך, מוקדם בבוקר, במקום שנחשב עד לא מזמן לפריפריה, בכדי "לזכות" בדירה ביבנה במחירים שלי באופן אישי נראים מופקעים.

 

עידן פינקיאל | 2010. 11. 28

> עיני המשקיעים מוסטות לעבר בברזיל וארגנטינה, בשל מזג האיור היבש הפוגע ביבול.

>  הודו ( יצרנית הסוכר השנייה בגודלה) עצרה את ייצוא הסוכר מהמדינה. 

אושר טובול | 2010. 11. 23

סוף השנה מתקרב והפעילים בשוק ההון מתחילים להיערך לשינוי הרכב המדדים, החלפת מניות  המדדים מהווה הזדמנות להגדיל את הסיכוי לרווח בעקבות שינויים טכניים שמבצעת הבורסה לני"ע בהרכבי המדדים.

צבי סטפק | 2010. 11. 23

מאז הוכרזה תוכניתו של ה"פד" לפני כשבועיים, השווקים לא ממש מתיישרים איתה. האם זה אפקט הפוך על הפוך, או שמוקדם עדיין לשפוט?
ועוד: האם ניתן ללמוד משהו מהמקרה הישראלי?

 

עידן פינקיאל | 2010. 11. 21

מדדים

> מדדי המניות בארה"ב נמנעו משבוע שני ברציפות של ירידות שערים לאחר שרווחים גבוהים מהצפוי של מספר חברות בארה"ב העפילו על החששות מפני המשך היאבקותה של סין עם האינפלציה והבעיות הכלכליות של אירלנד.
> ביום שישי האחרון בן ברננקי, נשיא הפדרל ריזרב,הגן על תוכנית הבנק המרכזי בארה"ב ואמר, כי תוכנית זו כבר עבדה בעבר וכי היא עלולה לעזור בהפחתת שיעור האבטלה בארה"ב.
> מדד המחירים ליצרן עלה ב 0.4% בלבד השבוע לאחר שהציפיות היו לעלייה של 0.8%, נתון זה מראה כי האינפלציה איננה קשה כפי שהכלכלנים חוזים.

צבי סטפק | 2010. 11. 15

פישר מוטרד מאינפלציה, ברננקי – מדיפלציה
ועוד: האם הציפיות של השוק לאינפלציה או לדיפלציה אכן מתגשמות ואיך אתה המשקיע יכול לנצל אותן

עידן פינקיאל | 2010. 11. 14

מדדים

> שבוע המסחר הסתיים בירידות חדות כאשר מדד ה- S&P500 ירד בשיעור החד ביותר מזה 3 חודשים, ירידות אלא מגיעות בשל משבר החובות באירופה וספקולציה, כי סין תגדיל את הריבית.

> מדד ביטחון הצרכנים עלה החודש לרמה של 69.3 נקודות (הציפיות בשוק היו, כי המדד יעלה לרמה של 69 נקודות), על אף העלייה המדד עדיין נמוך בהרבה מהממוצע של 88.9 נקודות שנרשם בחמש השנים שקדמו לדצמבר 2007.

 

אושר טובול | 2010. 11. 11

קורה לכם שאתם מזרימים הוראת מסחר ובו זמנית יש הוראה שנמצאת כבר לפניכם? האם מישהו צופה בכם בזמן העברת ההוראה? האם זה אתם הסוחרים נגד שאר העולם?

אורן קפלן | 2010. 11. 10

מה הייתם אומרים אם היו מציעים לכם לרכוש נכס אשר יעניק לכם תשואה של כ- 30% גם במידה ומחירו לא יעלה?

 

מורן צור | 2010. 11. 09

ישנן מספר רב של חברות בשוק האמריקאי שיושבות על הררי מזומנים וממשיכות לייצר סכומי עתק באופן קבוע. חלקן בשלות לבצע השקעות לטווח ארוך או לחלופין לשתף אותנו ברווחיהן באמצעות חלוקת דיווידנדים שמנים.

צבי סטפק | 2010. 11. 08

תוכנית ה"פד" היא אחד הניסויים הגדולים בהיסטוריה ופותחת חזית נוספת במלחמת המטבעות

 

עידו צביקל | 2010. 11. 03

ריצת מרתון היא כנראה ענף הספורט הקשה ביותר במשחקים האולימפיים. על הספורטאי לגמא מרחק של כ-42 קילומטרים ברחובות העיר, תחת השמש הקופחת. יותר מאשר ברצים האחרים, הרץ מתחרה בעצמו ובקושי הפסיכולוגי שמציב אורכו הבלתי הגיוני של המסלול. רצי המרתון אינם זוכים לאור הזרקורים, המופנה בדרך כלל לאצנים בריצות הקצרות של 100 או 200 מטרים.

צבי סטפק | 2010. 11. 02

בשבוע שעבר הסברנו במדור זה מהי מלחמת המטבעות, מי מעורב בה, מדוע היא פרצה, מה היא כבר גרמה בשווקים הפיננסיים ואיזה נזקים עלולים להיות לה בעתיד.
היום נסביר את השלכותיה האפשריות על שוקי האג"ח בעולם ונתייחס גם לשאלה מי ינצח במלחמה הזו.

ערן סטפק | 2010. 11. 02

לפני שאכתוב כאן על פסיקה נוספת מבית מדרשה של כב' השופטת אלשיך, אזכיר כאן בקצרה את אחת החברות הקבועות בטור זה, חברת ארזים. מילים רבות נכתבו, וכנראה עוד יכתבו, על ההתרחשויות בחברה ועל העימותים בין החברה לבין נושיה, ובינם לבין עצמם. בקצרה, אזכיר כי בכל אחד מקודקודיו של המשולש עומד גורם אחר: החברה, מחזיקי אגרות החוב סדרה 2 ו 3, ומחזיקי אגרות החוב סדרה 4, כשמדי פעם מצליחים שני קודקודים מתוך השלושה להיפגש ולייצר הסכמות, אך אלו מסוכלות על ידי הקודקוד השלישי. לכן, החליטה החברה השבוע לפנות לדרך חדשה, שטרם נוסתה: פנייה למגשר, עו"ד ורו"ח שלמה נס, בתקווה שהוא יהיה זה שיצליח להוציא את הערמונים מן האש ולהביא לפתרון מוסכם בין כל הגורמים.

צבי סטפק | 2010. 10. 25

בשבוע החולף סקרנו את השפעת הגלובליזציה על שוקי האג"ח הבינלאומיים בדגש על המתאם הגדל שבין שוק האג"ח המקומי לבין שוק  האג"ח האמריקאי. היום נתייחס לגלובליזציה בהקשר של נושא חם ואקטואלי מאוד בימים אלה של מלחמת המטבעות העולמית, מלחמה שגם לה יש השפעה ממשית על התנהגות איגרות החוב בעולם ועל כדאיות ההשקעה בהן.

אושר טובול | 2010. 10. 25

ביום חמישי הקרוב תתרחש פקיעת האופציות על מדד המעוף לחודש אוקטובר והדריכות בשוק ההון גבוהה מהרגיל. מדד המעוף שועט בדרכו קדימה לעבר שיאים חדשים והכותבים תופסים את הראש ולא יודעים כיצד להגיב.

אורן קפלן | 2010. 10. 24

ביום שישי האחרון פרסם גלובס את מאמרו של פרופ' מנחם ברנר הגורס, כי הפתרון לבעיית היצואנים היא רכישת ביטוחי מטבע. כמי שמתפרנס, בין השאר, ממכירת ביטוחים אלו, אני בדעה שמדובר רק בפתרון לטווח קצר, ואינו תחליף לצעדים אחרים שיש לבצע בימים אלו על מנת לסייע ליצואנים.

 

צבי סטפק | 2010. 10. 18

המתאם בין התנהגות שוק האג"ח הישראלי לזה האמריקאי עלה מדרגה בשנים האחרונות. זהו כיום המפתח לכיוון העתידי של השוק הישראלי. התנודתיות הצפויה בשנה הקרובה בשוק האג"ח האמריקאי עשויה להיות דרמטית. למה זה מחייב את שחקני שוק האג"ח הישראלי?

 

צבי סטפק | 2010. 10. 12

משקיע המעוניין לרכוש איגרות חוב ממשלתיות לטווח זמן בינוני של, נניח 4 שנים, יכול לעשות זאת  באחת משתי דרכים.
האחת והפשוטה – לרכוש באופן ישיר איגרת חוב לאותו טווח זמן, והשנייה - לרכוש שתי איגרות חוב. האחת לטווח פדיון של 1 שנה והשנייה – איגרת חוב לטווח של 7 שנים, כ"א בסכום זהה.
לאפשרות השנייה מתייחסים כאל קנייה סינתטית. בניגוד למה שניתן לחשוב, התוצאה שלה מנקודת ראותו של המשקיע עשויה להיות שונה – עדיפה או נחותה, מן האפשרות הראשונה, הישירה והפשוטה יותר. מה שיקבע את ההבדל בתוצאה, אם יהיה, הוא הצורה והתלילות של עקום התשואה.

אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד | 2010. 10. 11

לאחרונה בעקבות העליות החדות בשווקים ובעיקר בשוק הישראלי שמדגדג את השיא, מחפשים המשקיעים טריגר שיוביל למימוש בשוק המניות.
כלכלנים ופרשנים רבים רואים את שוק המניות פורץ את רמת השיא וממשיך לעלות עוד עשרות נקודות ,אולם השוק צריך אתנחתא קלה על מנת לאגור כוח ולהמשיך לטפס כלפי מעלה.

צבי סטפק | 2010. 10. 10

במאמר קודם סקרתי את צעדים משמעותיים שעשתה הבורסה ב-10-15 השנים האחרונות, שהפכו את שוק ההון לעמוק יותר, נזיל יותר, אך לא בהכרח חכם יותר. רפורמת בכר, על כל יתרונותיה, לא דאגו להכין את הציבור ל"מפץ הגדול" הזה. וכאשר הציבור נשאר והושאר בבורותו, הציבור משלם את המחיר.

צבי סטפק | 2010. 10. 07

שוק המניות בת"א (מדד ת"א 25) נשק אתמול לשיאו ההיסטורי והיום היה בדרכו לשיא חדש, אבל לא הצליח.
השיא ההיסטורי (במחירי סגירה) הושג ב-31.10.2007, כמעט בדיוק לפני 3 שנים, עת עמד השוק על 1,237.13 נקודות, ואז החלה הנסיגה, שהתעצמה עם קריסת ליהמן ברדרס, והשוק כרה את נקודת השפל שלו ב-23.11.08 ברמה של 592.07 נקודות, ירידה של 52% משיאו.

צבי סטפק, רון אייכל ורפי ניב | 2010. 10. 06

שיחת הועידה התייחסה, בין היתר, לשאלות בדבר מהן המניות המומלצות כיום במיטב, האם המגמה החיובית בשוק המניות צפויה להימשך, מה כדאי לעשות בשוק אגרות החוב, איזה מהן מומלצות ואיזה לא מומלצות, והאם יש קשר בין צניחת הדולר לנסיקת הזהב.

צבי סטפק | 2010. 10. 04

היום (3.10.10) נכנס לתוקפו דו"ח וועדת חודק שאמור לשנות בשנים הבאות את פני שוק איגרות החוב הישראלי. יישום הוראות הוועדה יחול באופן מדורג. תחילה, מהיום, ההוראות תחולנה על השוק הראשוני בלבד, והחל מינואר 2011 ההוראות תורחבנה גם לגבי השוק המשני. רק מאוחר יותר, בשנת 2013, הן תחולנה באופן ספציפי גם על איגרות חוב מענף הבנקאות והביטוח. הוועדה זכתה לחשיפה תקשורתית חסרת תקדים ולמספר לא מבוטל של התייחסויות שכללו גם ביקורת חריפה מצד אחד, וגם דברי שבח והלל מצד שני. חלק מההתייחסויות נבעו מגישה עקרונית וחלקן, כמה טבעי, מה"פוזיציה".  לזכות הוועדה נציין, שחבריה היו קשובים ונכונים לשנות, לא אחת, את עמדתם.

ליאור כרמון | 2010. 09. 19

הפיקוח על מכירת הרישיונות מכניסה קצת שפיות לתחום החיפושים

אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד | 2010. 09. 20

קרנות גידור משתמשות באסטרטגיות השקעה שמנטרלות את סיכוני השוק. גם אתם, המשקיעים מן השורה, יכולים לחקות אסטרטגיות אלה ולנצלן במצב הנוכחי, בו שוק המניות מזגזג ומחפש כיוון. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעבור את התקופה הנוכחית, ודומות לה שעתידות לבוא.

מורן צור, מנכ"ל גאון טרייד | 2010. 09. 16

בשנים האחרונות, השוק חווה משבר והתאוששות אשר הציגו קורלציה מרשימה בין הנעשה בעולם לבין הכלכלה המקומית.
בשנה האחרונה השוק המקומי אף הציג ביצועים טובים יותר ביחס לנעשה ברוב כלכלות העולם.
עם זאת, בימים האחרונים, מתקבלת התמונה לפיה לשוק שלנו קצת קשה "לסחוב בעלייה".

עידן פינקיאל | 2010. 09. 13

לאחר גל אקלים קיצוני שפקד את יצרניות התבואה הגדולות בעולם בחודש שעבר (השריפות שהתחוללו ברוסיה, היובש בקנדה ובארגנטינה והטמפרטורות הגבוהות שנרשמו באוסטרליה), מדינות יצרניות רבות התקשו לייצא את כמות התבואה הרגילה ולכן מחירי התבואות המובילות האמירו בצורה קיצונית.

צבי סטפק | 2010. 09. 13

שנת תש"ע הייתה דומה מאוד לשנת תשס"ט בתשואות שהושגו באפיקי ההשקעה השונים.
זה נכון לגבי שוק המניות, וזה נכון לא פחות לגבי שוק איגרות החוב על (כמעט) כל סוגיהן.

 

טרנס קלינגמן | 2010. 09. 13

הבנקים בארץ בולטים ביכולת לשלם דיבידנדים בשנים הקרובות מבלי שיצטרכו לגייס הון מניות נוסף

 

צבי סטפק | 2010. 09. 07

בפוסט הקודם דיברנו על העליות בשוקי הנדל"ן והמניות ומהם הגורמים המשותפים שתידלקו אותן. הפעם, ברצוני להתעכב על הסיבות הנוספות והייחודיות עבור כל אחד משני האפיקים הללו. כפי שסיימתי את הפוסט הקודם, לא ניתן להסיק כי המגמות העתידיות תהינה גם כן זהות בשל הדמיון בסיבות שהניעו את מהלך עליית המחירים עד כה בשני השווקים. ממש לא. כבר ראינו שהמגמות בשוק המניות ובשוק הנדל"ן למגורים יכולות להיות שונות, ולהערכתנו, זה יהיה המצב בהסתכלות של כ-3 שנים קדימה.

כלכלני מיטב | 2010. 09. 07

• החצי הראשון של השנה היה טוב בהרבה מהחצי השני עבור שוק המניות, ולהיפך – עבור שוק האג"ח הממשלתיות.

• בזירה הכלכלית העולמית: דובאי, יוון, ספרד, משבר האירו, תוכנית חילוץ גדולה באירופה, וחששות מתמשכים לגבי הכלכלה הגדולה מכולן. 
בזירה הכלכלית המקומית: אינפלציה ממותנת, שער יציב שקל/$, צמיחה נאה מאוד.

צבי סטפק | 2010. 09. 06

מניות בארה"ב (S&P500) מול אג"ח ממשלתי – מה עדיף?

מניות בארה"ב ובישראל מול אג"ח קונצרניות – מה עדיף?

ליאור כרמון | 2010. 09. 05

שליש ממחזור המסחר בבורסה בת"א ריכזו ביום חמישי מניות ויחידות ההשתתפות מתחום חיפושי הגז והנפט.
במילה אחת: "מדהים".
בשתי מילים "לא יאומן".
בכל פינה אני שומע שיחות על "רציו", "גבעות", "מודיעין"... כולם כבר מדברים בשטף על שלבי הקידוח ועל כמה גז או נפט יש בכל מקטע של קידוח פלוני אלמוני. והכי מפתיעה אותי הבקיאות של הציבור בתהליך ה- FRAC  שמבצעים בקידוח "XX" ...
הפכנו למדינה של "מהמרים". אנשים יושבים בבית, מרוויחים עשרות אחוזים ביום בקניה ומכירה של מניות גז ונפט... אז למה צריך לעבוד?
פעם מניות הבנקים היו מניות העם, היום מניות חיפושי הגז.

יניב ששון, צבי סטפק ורונן זכריה | 2010. 09. 01

מתוך שיחת ועידה ליועצי השקעות אשר הנחה יניב ששון בהשתתפות צבי סטפק ורונן זכריה

מורן צור | 2010. 09. 01

העיתונים של היום, מספרים על שאירע אתמול. לעיתים, מצוטטים כלכלנים שמתיימרים לספר לנו מה צפוי לקרות מחר. אך לצערי הרב, דיון מעט מעמיק יותר בדבר מצב השווקים והכלכלה העולמית בעוד 10 שנים מהיום לא זוכים לבמה רחבה.

 

צבי סטפק | 2010. 08. 31

שוק ההון והמשק עומדים משתאים מול עליות המחירים בשוק המניות ובשוק הנדל"ן למגורים. מה עומד מאחוריהן ומהם הגורמים המשותפים והנפרדים שמתדלקים את העליות?

שוק המניות הרבה יותר נזיל, משוכלל והומוגני משוק הנדל"ן
אז מדוע מתנהגים באופן זהה?

צבי סטפק | 2010. 08. 30

מיתון עולמי – טוב לאג"ח הממשלתיות (ועוד יותר לזהב) ורע למניות
התאוששות כלכלית – תגרום להפסדים למשקיעים באג"ח

ערן סטפק | 2010. 08. 23

השבוע החולף סיפק דווקא כותרות לא מעטות בחזיתות הסדרי החוב: כך בסינרג'י, שם הולך ומסתיים ההסדר לאחר שאושר בבית המשפט, כך בפולאר תקשורת, שלא קיבלה את אישור מחזיקי אגרות החוב שלה לדחיית מועדי התשלום, וכך בתשואה 10, שגיבשה הסדרי חוב מול נציגויות שתי סדרות אגרות החוב שלה.
אולם טור זה יעסוק הפעם (שוב) בחברת אוסיף, לאחר שהשבוע התקבלה פסיקת כב' סגנית הנשיאה, הגב' ורדה אלשיך, בעניין בקשת הפירוק הזמני, שהגישו מחזיקי אגרות החוב מסדרה ה' של החברה.

צבי סטפק | 2010. 08. 22

הספרות הבורסאית בישראל עושה את צעדיה הראשונים, כאשר בעולם היא הגיעה כבר לשלב הבגרות שלה ומקיפה אלפי ספרים מלאי עצות למשקיעים כיצד נכון לנהל השקעות. חלקה, הספרות הפיננסית הפופולארית, גדושה בכותרות נדושות בסגנון: "כיצד תעשה את המיליון ($) הראשון שלך", "כיצד תכה את השוק?", "10 הכללים להתעשרות בבורסה", "כיצד מה שטוב לוורן באפט טוב גם לך?", "השיטה הטכנית – השיטה המנצחת", "כיצד להיות סוחר יומי (Day Trader) ולעשות הון", "מנסיונו של אשף פיננסים בוול-סטריט". בינתיים, מי שעושה, כנראה, את המיליונים, הם מחברי הספרים והמשווקים שעומדים מאחוריהם. במרבית הספרים הללו, העצות הן בכיוון פוזיטיבי: מה צריך לעשות כדי "להתעשר", וערכן, כמובן, מפוקפק.

בסדרת פוסטים אנסה לסכם עבורכם, מנסיוני כמנהל השקעות מזה יותר מ-30 שנים, דווקא את מה שלא כדאי/אסור לעשות כאשר אתה מנהל את השקעותיך. מנסיוני כמנהל השקעות, החלק הזה, שמחייב הרבה משמעת עצמית, קור רוח, נטרול השפעות אמוציונאליות על החלטות ההשקעה שלך, הוא לא פחות חשוב מהחלק השני שהוא, כמובן, מה כן צריך לעשות. שכן, גם אם אתה פועל נכון במרבית החלטות ההשקעה שלך, די בכמה החלטות השקעה שלא נכון לקבל אותן, כדי לפגוע קשה במה שאתה משיג באמצעות ההחלטות הנכונות, ולעיתים די בהן כדי להעביר אותך מרווח להפסד.

על היות בני אנוש לא רציונליים בקבלת ההחלטות הכלכליות שלהם ועל חשיבותה של הפסיכולוגיה כבר כתבתי לא מעט, והיום אתרכז בדוגמא אחת של מה לא נכון לעשות, או במלים אחרות – באחת הטעויות השכיחות אצל המשקיעים שכדאי להם מאוד להיות מודעים לה ולהיפטר ממנה.

ליאור כרמון | 2010. 08. 19

בכל פעם שמדברים על חיפושי גז ונפט בישראל, אני נזכר בסצנה המפורסמת מהסרט של אסי בנאי- "גבעת חלפון אינה עונה". הסצנה, בה "ויקטור חסון" הנוסע בעגלה עם סוס, מנסה למכור נפט מהבאר שנמצאה אי שם בסיני- באר "ויקטור ובנותיו בע"מ - בשיתוף סרגי'ו גז וג'ינג'י פז".
הכל התחיל מאיזה ג'ריקן סולר, ששופך סרג'יו (פולי) קונסטנצה, בחולות.  לאחר מכן מוכר סרג'יו את השטח לויקטור כבאר נפט ....

ערן סטפק | 2010. 08. 18

נער הייתי וגם זקנתי (או לפחות בגרתי) ואולם מטרה אחת, או כלל אחד בבורסה, בסיסי ביותר יש לומר, נשאר לאורך כל התקופה וישאר כפי הנראה לנצח. אתמצת אותו כאן ב- "קנה בזול ומכור ביוקר".
נכון, לעיתים דברים משתבשים או מפתיעים: התפתחויות שליליות וירידות שערים כלליות יכולות להפוך את הקנייה בבוקר יום המסחר למכירה בסופו, גם פדיונות בקרנות הנאמנות עשויות לגרום לשינוי בהחלטת המסחר, וכך, גם דו"חות כספיים משופרים, עשוים לשלוח את המוכר משעות הבוקר, לזנק על מרכולתו שאבדה ולרוכשה חזרה במחירים גבוהים הרבה יותר

מורן צור הוא מנכ"ל גאון טרייד | 2010. 08. 18

מעשייה נודעת בוול סטריט מתארת מנהל תיקים צעיר שלא מצא עבודה. בצר לו, פנה למדריך הטלפונים והתקשר באופן אקראי ל-10,000 אנשים שונים, למחציתם אמר שעליהם לקנות את השוק ולחצי השני המליץ למכור. השוק עלה באותו החודש. אז חזר המנהל הצעיר ל-5,000 האנשים שהרוויחו מעצתו הקודמת (מהאחרים לא ציפה שיישעו לעצתו) וחזר על המהלך: לחצי מתוך ה-5000 אמר לקנות ולחצי למכור. לאחר ירידות חזקות שנרשמו באותו חודש, התקשר רק ל-2500 שלהם אמר למכור, אמר למחציתם לקנות ולמחציתם למכור וכך לאחר שלושה חודשים בלבד ייסד מחוסר העבודה שלנו, בית השקעות חדש שאליו הצטרפו 1250 לקוחות שהיו משוכנעים לחלוטין שהוא נביא

אושר טובול | 2010. 08. 11

בשנים האחרונות מזהים הספקולנטים מניות וסקטורים עם מחזורי מסחר גבוהים ותנודתיות גבוהה שבהם ניתן לייצר רווח גבוה בזמן קצר. מניות אלו מאופיינות בשווי שוק ומחירי מניה נמוכים היוצרים תנודתיות גבוהה בשיעור השינוי באחוזים, ובד"כ מדובר בחברות חלום של הצלחה גדולה או כישלון. התנהגות ציבור המשקיעים חוזרת על עצמה - בד"כ הספקולנטים הינם הראשונים לזהות את ההזדמנות והאחרונים להיכנס הם כמובן הציבור הגדול שחלקו משקיע בעיקר בצורה עקיפה דרך תעודות סל וקרנות נאמנות וחלקו הקטן יותר בצורה ישירה במניות.

צבי סטפק | 2010. 08. 09

לכאורה, עצם השאלה אינה במקומה, שכן הכיצד ניתן להשוות ולקבוע העדפה בין שני נכסים פיננסיים כל כך שונים זה מזה. מניות מייצגות חברות עסקיות שמהלך העסקים העתידי שלהן אינו וודאי לטוב ולרע, ויותר מכך – התנהגות המניות והתשואה העתידית שהן יניבו למשקיעים נתונה לתנודתיות גבוהה.

ערן סטפק | 2010. 08. 08

דווקא השבוע החולף, בניגוד לחלק מאלו שקדמו לו, זימן לנו מספר ארועים משמעותיים בשוק אגרות החוב הקונצרניות, והתפתחויות במספר חברות בהן כמעט ולא עסק טור זה.

צבי סטפק | 2010. 08. 08

יניב ששון, צבי סטפק ורונן זכריה | 2010. 08. 04

מתוך שיחת ועידה ליועצי השקעות אשר הנחה יניב ששון בהשתתפות צבי סטפק ורונן זכריה

ערן סטפק | 2010. 08. 02

לא קלים הם חייהם של מחזיקי אגרות החוב הקונצרניות, ולא רק בשל אחזקתם בחברות שהסתבכו בעסקיהן ויכולתן לשרת את חובן כלפיהם מוטלת בספק. בנוסף, בחלק מן המקרים, נאלצים המחזיקים גם להתקוטט בינם ובין עצמם, כשמדובר בסדרות שונות של אותה חברה, ולעיתים, בצר להם, נאלצים אף להיאבק גם במחזיקי אגרות החוב "במשפחה", קרי של חברות האם, הבת וכיוצא באלה.

צבי סטפק | 2010. 08. 02

הכל מבינים, שהריבית בישראל אינה מצויה ברמתה הנורמאלית, ואף על פי כן העלאת הריבית בשבוע החולף הצליחה להפתיע את השוק
מדוע החליט בנק ישראל להעלות את הריבית בעוד שחודש קודם לכן הותיר את הריבית ללא שינוי. האם באמת קרה משהו בחודש האחרון שמצדיק את השינוי? וכיצד הגיב השוק להפתעה.

כלכלני מיטב | 2010. 07. 29

סיכום שיחת ועידה ליועצי ההשקעות.

מנחה:
 יניב ששון, מנהל מחלקת בנקים.

משתתפים:
צבי סטפק, יו"ר מיטב ומנהל השקעות ראשי.
רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי. 
רפי ניב, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות.

כלכלני מיטב | 2010. 07. 28

מפרטים מה חושבים על תחום הגז והנפט ותעשיית הביומד. זאת, על רקע השקת שתי קרנות נאמנות חדשות, אחת אשר מתמחה בגז ונפט ואחת המתמחה בביומד.

מורן צור, מנכ"ל גאון טרייד | 2010. 07. 28

בניגוד לציפיות החליט הערב הנגיד להעלות את הריבית ב - 0.25%.
המשמעות להערכתי, כי בתקופה הקרובה לא צפויה העלאה נוספת של הריבית וכאשר תהיה כזאת, היא צפויה להיות מתונה בלבד.
למרות שנושא הריבית נראה כסיבה מספקת לשעמום בשוק המט"ח בחודש האחרון, ישנן סיבות נוספות מעניינות לא פחות, אשר מובילות את שוק המט"ח המקומי לשיממון מוחלט.

צבי סטפק | 2010. 07. 25

פיזור השקעות נכון לגבי משקיע ישראלי, כמו גם לגבי משקיע אחר כלשהו, צריך להתבסס על האמצעים הבאים:

 

צבי סטפק | 2010. 07. 18

בהיסטוריה הפיננסית הקצרה של ישראל חקוקות שלוש בועות שהתנפצו בקול רעש גדול:

 

מורן צור, מנכ"ל גאון טרייד | 2010. 07. 15

במהלך חודש יוני האחרון ירדו קלות מחזורי המסחר במניות בבורסה של תל-אביב.
לכל המומחים היה אשם אחד ברור, המונדיאל.
החודש, המונדיאל הסתיים ולמעשה כבר מתחילתו לא התקיימו משחקים במהלך שעות המסחר בבורסה המקומית.
עם זאת, החל מתחילת חודש יולי לא רק שהמחזורים לא חזרו לעלות, אנו אף עדים לצניחה דרמטית במחזורי המסחר בבורסה, בשיעור ממוצע של כ-42% (מחזור יומי ממוצע של 1.28 מיליארד ₪) ביחס למחזור היומי הממוצע במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה, אשר עמד על 2.22 מיליארד ₪.
גם אם ננטרל את מחזור המסחר החריג שחל ביום ההצטרפות ל-OECD בחודש מאי, הרי שעדיין מדובר בצניחה דרמטית במחזורים בשיעור של כ-40%.

רוני אפטר ורון אייכל | 2010. 07. 08

רוני: בזמן שעומד לרשותנו, נדבר על הסביבה העולמית – הריאלית והפיננסית, נסקור את הערכתנו לגבי מדד המחירים לצרכן וגובה הריבית וההשלכות על שוק המניות המקומי.

רון אייכל | 2010. 07. 06

עיקרי הדברים:
• מסמך שפרסם לאחרונה ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים) חושף נתונים על פיזור השקעות של הבנקים המסחריים האירופאים למדינות האירופיות הנמצאות בעין הסערה.
• ממנו עולה, כי 62% מסך כל השקעות החוץ של הבנקים המסחריים בגוש האירו, מושקע במדינות        ה-PIGS.
• כמו כן, החשיפה של גרמניה וצרפת למדינות ה-PIGS מסתכמת ב-958 מיליארד דולר .
• למרות שהתיאוריה מלמדת את החשיבות שבפיזור סיכונים, אין באירופה ממש פיזור אמיתי ונראה כי פער מצומצם של תרבויות מביא לכדי עלייה בהיקף ההשקעה.
• חדלות פירעון של יוון או אחת מהמדינות האחרות בגוש האירו הייתה עלולה להביא לכדי סערה כלכלית בבנקים המסחריים במדינות אירופה, לכן היה לחץ גדול להקים קרן סיוע למדינות אשר לא שמרו על ריסון כלכלי.

מורן צור | 2010. 07. 05

האם יש הגיון אמיתי מאחורי העליות של מנית גבעות? האם מדובר בחברה טובה, מניה טובה? האם יש הבדל בין חברה טובה למניה טובה?
לפני שנחזור לעסוק בגבעות, חשוב להגדיר לעצמנו מהי חברה טובה.

ליאור כרמון | 2010. 06. 30

אתם מכירים בסרטים מצוירים את הדמויות שממשיכות לרוץ באוויר כאשר הן עברו את הקצה של הצוק....ואז נופלות מטה??
עוד משחר ההיסטוריה, נהגו בני האדם ללוות כסף האחד מהשני לתקופות מוגדרות וזאת בעבור תשלום ריבית מסוימת. הלווים בד"כ לווים את הכסף לתקופה מסוימת ובסופה אמורים הלווים לשלם חזרה את הקרן והריבית. הצרכים של הלווים שונים ומשונים, אולם מקובל הוא, שהכסף שמתקבל מהמלווה, ייועד  להשקעה כלשהי, שאמורה להחזיר את עצמה. בכסף שמתקבל מההשקעה  יוכל הלווה להחזיר את חובותיו.

יניב ששון ורון אייכל | 2010. 06. 30

> שיקולי הנגיד בהותרת הריבית ללא שינוי
> השפעת ההחלטה על השווקים
> לגבי התקציב הדו שנתי, יתרונות וחסרונות

מורן צור | 2010. 06. 29

ביום חמישי הקרוב, כמדי חצי שנה, יעודכנו מדדי הבורסה.
תקופת עדכון המדדים, הינה תקופה מעניינת לסוחרים בבורסה ובפרט לספקולנטים שבניהם – מבלי כלל להתייחס לחברות עצמן שמתווספות או נגרעות מהמדדים ומבלי כלל להזכיר את אופי הפעילות הספקולנטי יותר או פחות של חלקן.
זמן עדכון המדדים מהווה הזדמנויות לרווחי הון טכניים נוכח עליית נפח המסחר הארעי באותן חברות. האם אפריקה מגורים תרד נוכח גריעתה ממדד ת"א 100? האם רציו תקבל דחיפה נוספת נוכח הצטרפותה למדד?

צבי סטפק | 2010. 06. 28

יועצי ויועצות השקעות מתלבטים מזה זמן כיצד לשמר את ערך תיק ההשקעות של לקוחותיהם, משימה, שבימים כתיקונם, היא יעד פשוט יחסית להשגה ללקוחות סולידיים מאוד שמתנזרים ממניות. אבל, ימים אלה אינם ימים שבשגרה, ומה שניתן וקל מאוד להשיג בימי שגרה, קשה להשגה בימים אלה.

אייל לייזרוביץ | 2010. 06. 23

מחירי הגז הטבעי רשמו ירידות חדות בשנתיים האחרונות: גם בשנת 2008, במקביל לירידה החדה במחירי הסחורות, על רקע המיתון שפקד את העולם. ובשנת 2009, בניגוד גמור ל"ראלי" שחוו מחירי הסחורות, ובניהם מחיר הנפט שרשם עליה של מעל ל-100% מרמת שפל של כ-30 דולר לחבית לרמות הנוכחיות של כ-75 דולר לחבית נפט.
כאמור, הגז הטבעי לא השתתף בחגיגה, בין היתר על רקע היצע גבוה של גז בעקבות שיפורים הן בטכנולוגיות קידוח הגז והן בקיבולת אחסון והובלה של גז נוזלי (LNG – liquidified natural gas).

צבי סטפק | 2010. 06. 17

האם שוק המניות בישראל עומד כיום במבחני בועה שונים?

צבי סטפק | 2010. 06. 14

"משמעת השוק": מה קורה כאשר הסכין מונחת על הצוואר?
בשלהי יוני 2008 נפגשו נבחרות הכדורגל גרמניה וספרד למשחק מכריע אשר אמור היה לקבוע מי תהיה מחזיקת גביע אירופה ל-4 השנים הקרובות. משחק זה היה גמר היורו 2008. חלוצה הספרדי של ליברפול, פרננדו טורס, כבש את השער היחיד במשחק, שהיה גם שער הניצחון.
לאחר הניצחון, אמר טורס, כי ההפסד של ארצו, ספרד, לצרפת (3-1) במסגרת אליפות העולם בכדורגל, שנתיים קודם לכן, בשנת 2006, היה נקודת המפנה, מבחינתו ומבחינת שחקני הנבחרת, בכל ההתייחסות לכדורגל. כלומר, שחקני ספרד היו צריכים לחוות הפסד משמעותי, זעזוע, בכדי לשנות את הגישה ולהפוך לקבוצת הכדורגל הטובה ביותר באירופה, ואולי, גם בעולם כולו.
כיצד הקדמה זו קשורה לשוק ההון?

ליאור כרמון | 2010. 06. 10

יום אחד, קם בכיר הונגרי ומספר, שהממשלה הקודמת רימתה ועיוותה את נתוני המאקרו של הונגריה. פתאום, מגיע ראש ממשלת אנגליה ומספר, שהכלכלה האנגלית במשבר קשה ומדיניות הצנע תמשך מספר רב של שנים...כמה?  שואל ההונגרי את הבריטי....
לא יודע  עונה לו הבריטי... את מי זה מעניין ממחר יש "מונדיאל" .

יניב ששון בראיון עם ניר זוננברג | 2010. 06. 08

מאגר תמר אמור להספיק לצרכי המשק הישראלי למשך 25 השנים הבאות, וזאת גם בהנחה כי הביקושים לגז יגדלו. תגליות נוספות יהיו כבר גדולות על המשק הישראלי. לפיכך, במידה ואכן מאגר לוויתן יתגלה כמאגר רטוב ובעל כמויות גדולות הוא בהחלט יהיה מיועד לייצוא. אפשרויות היצוא הן מגוונות, הן ע"י צנרת לאירופה, או אפילו הנזלת הגז ויצוא לכל מקום בעולם. הנזלת גז טבעי הינה תהליך יקר מחד, אך מנגד ניתן לייצא אותו לכל מקום בעולם ולקבל מחירים גבוהים יותר.

מורן צור | 2010. 06. 08

בים החדשות הקודרות שסיפקה לנו בשבועיים האחרונים הזירה המדינית-פוליטית בלטה בימים האחרונים בשורה טובה אחת, גם היא מכיוון הים. ישראל, מתברר, היא "ארץ זבת חלב וגז". החתולים השמנים מלקקים שפתיים וכולם מעוניינים בחלק מקערת השמנת שנמצאת בחיקו של יצחק תשובה. לפתע, נשלפים טיעונים כי מדובר ב"נכס לאומי" וכי "שיעור המס מגוחך", ומועלית דרישה לבצע התאמות מהירות על מנת להעשיר את קופת המדינה.

רון אייכל | 2010. 06. 07

עיקרי הדברים:
• מאז עלייתו לשלטון של ארדואן נרשמה התקררות ברמת היחסים של טורקיה עם ישראל.
• דחיקת רגלי טורקיה מהאיחוד האירופי ופתיחת הדלת של איראן תומכת גם היא במגמה זו.
• משט ה'מאבי מארמרה' והתבטאויות נגד ישראל הגבירו את רמת הפופולאריות של ארדואן שהייתה בירידה.
• לפיכך, לשם קידום האינטרס הפוליטי שלו, אין ספק כי לקראת הבחירות הכלכליות הקרבות בטורקיה (יולי 2011) ישתמש ארדואן בכרטיס הישראלי.
• היצוא הישראלי לטורקיה מהווה כ-2.5% מסך היצוא של ישראל. נתח הייצוא המרכזי שייך לתעשיות הכימיות (37% מסך היצוא של 2009).
• עד 2009 לא נרשמה פגיעה ביצוא הסחורות והשירותים של ישראל לטורקיה.
• החרפה נוספת ביחסים, עלולה להשפיע על החברות היצואניות ובמידה מסוימת על היצוא הישראלי. עם זאת, אין בכוחה לשנות באופן מהותי את מחזור העסקים של הכלכלה הישראלית.

מורן צור | 2010. 06. 07

יבשת אוסטרליה שוב מצטיירת כאי של מבטחים – הפעם מפני הסערה הכלכלית הגלובלית. בימים שבהם אנו שומעים חדשות לבקרים על משבר חוב במדינות מערביות ביבשת אירופה, אני סבור שכדאי לנו להתרחק ממוקד הרעש.

צבי סטפק | 2010. 06. 03

מה עדיף? קרנות נאמנות אקטיביות "חכמות", או תעודות סל/קרנות מחקות "טיפשות" שכל מה שהן עושות זה חיקוי של מדדי הבורסה - מניות ואג"ח. מחקרים בעולם מצביעים על כך, שרוב מנהלי ההשקעות לא מצליחים להכות את מדדי השוק, ואם כך הוא, רבים קופצים למסקנה שהצורך בהם מתייתר. ובישראל, קביעה זו אינה מדויקת, שכן רק "לשם התרגיל", אילו היינו מניחים עולם ללא דמי ניהול, כי אז נגלה שרוב מנהלי הקרנות האקטיביות כן היכו את המדדים.

צבי סטפק | 2010. 06. 01

משקיעים, המגדירים עצמם שמרניים, מעדיפים בדרך כלל את עולם איגרות החוב על עולם המניות, ובתוך עולם איגרות החוב הם מנתבים את השקעותיהם ל"ממשלתי קצר וצמוד". כלומר, הם מעדיפים את איגרות החוב הממשלתיות על אלה הקונצרניות, הם מעדיפים להצמיד את כספם לאינפלציה על פני השקעה באיגרות חוב נומינליות (לא צמודות), והם מעוניינים להשקיע באיגרות חוב עם משך חיים ממוצע (מח"מ) קצר עד בינוני

צבי סטפק | 2010. 05. 31

בתוך שפע איגרות החוב הקונצרניות סטרייט ואלה שלהמרה ניתן למצוא כיום מעט מאוד איגרות חוב עם בטחונות. הבטחונות האלה הם בדר"כ בדמות של פקדון בבנק או נדל"ן שמשועבד לטובת בעלי איגרות החוב. אין ספק, שאלה מחזקים את בטחון המשקיעים והדבר מתבטא בפרמיות הסיכון הנמוכות יותר שהשוק מייחס להן.  אבל, כאמור, מספרן כיום קטן, וסביר להניח שמספרן ומשקלן בשוק האג"ח הקונצרני יגדל עם יישום דו"ח חודק.

ליאור כרמון | 2010. 05. 30

איזו תחושת ריקנות אני מרגיש בימים האחרונים. כזו שתלך ותגבר עוד יותר בקרוב...
איך סיימו לנו ככה את "אבודים"? בלי לענות על חלק מהתעלומות.. "  "Are we all dead?
וכבר נגמרת הסדרה "24" ...מה יעלה בגורלו של ג'ק גיבור המולדת?
אתנחם בעובדה המשמחת שהחל מעוד שבועיים יש "קצת" כדורגל שימלא את הזמן הפנוי.

טרנס קלינגמן | 2010. 05. 25

השאלה המרכזית בעיני המשקיעים – האם מדד הבנקים (מינוס 9% מתחילת השנה) יצליח לסגור את הפער מול מדד המעוף (מינוס 1.5%)?  זאת באמת שאלה שאנחנו מתלבטים איתה הרבה זמן. אנחנו פורסים לפניכם את השיקולים לכאן ולכאן.

צבי סטפק | 2010. 05. 24

מה היו החששות בתחילת השנה ועד כמה הם התאמתו?
כיצד יכולות הנחות נכונות להוביל מסקנות שגויות?
ומה מכאן הלאה?

בסיומה של שנה מקובל לסכם את השנה החולפת ולספק תחזיות לשנה הבאה. ריכזנו כמה הערכות לגבי שוק איגרות החוב הישראלי שהיו רווחות בסוף 2009 ובדקנו בדו"ח ביניים עד כמה הן התממשו, נכון להיום, כמעט 5 חודשים אחרי.

צבי סטפק | 2010. 05. 09

הסכום צריך להיות גדול פי 10. אם שרי האוצר האירופים יודיעו שהסכום נשאר כפי שקבעו ולא יגדילו אותו, זו בשורה רעה. שרי האוצר האירופים צריכים לעשות מה שארה"ב עשתה ב-2008. השאלה היא האם האסימון ירד להם והאם הם יהיו נחושים ואמיצים כפי שמתבקש.

צבי סטפק ואבי ברקוביץ | 2010. 05. 03

מה עדיף? איגרות חוב קונצרניות צמודות מדד בריבית קבועה,
איגרות חוב קונצרניות שקליות בריבית קבועה,
או איגרות חוב קונצרניות בריבית משתנה?

אחרי שנים רבות שבהן לא התקיים שוק של ממש באיגרות חוב קונצרניות שקליות, הן בריבית קבועה והן בריבית משתנה, חלה התעוררות של ממש בהנפקות של אג"ח חברות שאינן צמודות.

ליאור כרמון | 2010. 04. 29

יש גבול כל תעלול!
ראבאק, כמה אפשר לשקר, להתפנק, לצאת לפנסיה בגיל צעיר, לרקוד "זורבה"  להכין גבינות ולחיות באשליות?
לפעמים החגיגה נגמרת...איך נפלו יוונים? (רמז- לא שמו להם רגל).
מספיק עם אוכלי החינם שחושבים, שמישהו צריך לבוא ולדאוג להם והם יכולים לחיות בגן עדן של שוטים.

צבי סטפק | 2010. 04. 26

מה קורה כאשר הריבית עולה ומה קורה כאשר הריבית יורדת?

בשוק איגרות החוב המקומי נסחרים, בין היתר, שלושה מכשירים פיננסים מרכזיים שהמכנה המשותף שלהם הוא שכולם מייצגים אג"ח ממשלתיות שהן שקליות. המק"מ, שאינו מחלק ריבית ושתשואתו נובעת מרווח הון, השחר, שמחלק ריבית קבועה, והגילון, שהריבית שלו משתנה לאורך זמן.

צבי סטפק | 2010. 04. 22

ועוד: על מדד המחירים המתעתע והתנודתי בישראל

העלאת הריבית האחרונה ע"י בנק ישראל לרמה של 1.5% יצרה ביקושים לאיגרות החוב עם ריבית משתנה. גם מנהלי קרנות הנאמנות תפסו טרמפ על הגל הזה והרבו לפרסם את קרנות הנאמנות שלהן שמתמחות באפיק השקעה של ריבית משתנה – גילונים ממשלתיים ואג"ח קונצרניות עם ריבית משתנה.

ליאור כרמון | 2010. 04. 18

לפני ימים אחדים, החל הר הגעש האיסלנדי  Eyjafjallajokull, להתפרץ ולפלוט  אפר וולקני לגובה של כ- 10 ק"מ. האפר הוולקני מתפשט לכיוון דרום מזרח ומאיים על יבשת אירופה . תנועת המטוסים כבר משותקת, עקב חשש מתקלות במנועי המטוסים, כתוצאה מהתגבשות האפר בחלקי המנוע.
השבתת התעופה באירופה, היא ההשפעה המיידית של  ההתפרצות, אבל מהן ההשפעות העקיפות ואיך אם בכלל ההתפרצות תשפיע עלינו?

רונן זכריה | 2010. 04. 11

גאמסה הינה חברה ספרדית העוסקת בייצור טורבינות רוח, תחום הנהנה משיעורי צמיחה דו ספרתיים גבוהים (התעשייה צפויה לצמוח ב-30% בשנת 2010 לפי תחזית של WWEA - ארגון עולמי לאנרגיית רוח).

ליאור כרמון | 2010. 04. 07

לכל פעיל בשוק ההון, יש משפטים שמלווים אותו במשך עבודתו. משפטים כאלה, שנדבקים ויוצאים לאור מידי פעם, לפעמים בעיתוי נכון ולפעמים בעיתוי לא כל כך נכון. ספרון עם משפטי מפתח נבחרים  קיבלתי כמתנה לחג, מ"חברה מקבילה למיטב". האמת, עוד לא הספקתי לקרא את כל הספרון ואני לא בטוח,  שהמשפט הנ"ל מופיע בספרון, אבל המשפט "לפסימיים אין מקום בשוק ההון" מלווה אותי כבר הרבה שנים.

ליאור כרמון | 2010. 03. 28

מי לא מכיר את המשפט "אם לא תאכל לא תגדל"?
בחברה הקפיטליסטית שלנו, הדוגלת בצריכה, צריכה ועוד צריכה, אני לא מכיר אנשים שלא גדלו.
אני כן מכיר אנשים שגדלו יותר מידי....
קראתי בדה מרקר היום כתבה של רנית נחום-הלוי בה נכתב כי מלאי הדירות עומד להיגמר בעוד מספר חודשים (תלוי באזור – בין 10 חודשים בירושלים  ל-6 חודשים בצפון). "אמאל'ה"!!
 האנשים יגורו ברחובות?

רונן סולומון | 2010. 03. 24

חברות רבות אמנם נאלצו לקצץ בשכר, אולם פיצו את העובדים באמצעי תגמול אחרים, כגון תמחור מחדש של אופציות וחלוקת אופציות חדשות, כך שבסופו של יום העובדים הרוויחו.

צבי סטפק | 2010. 03. 23

כל מה שנחשב בטוח עד המשבר כבר לא נתפס כל כך בטוח כיום
סוגיית החוב של מדינות: חוב ריבוני (סוברני) תפשה לאחרונה כותרות של ממש בתקשורת הכלכלית העולמית. החוב הסמי-ממשלתי של דובאי, יחד עם חובה הממשלתי של יוון הציבו סימן שאלה מחודש לגבי היכולת, הכאילו אבסולוטית, של מדינות להחזיר את חובותיהן.

ליאור כרמון | 2010. 03. 21

היום מתחיל האביב. השדות כבר ירוקים וחלקם אף מצהיבים. המתבונן על שדות העמק, יכול לראות את פרי עמלם של החקלאים מתחיל להבשיל. במספר שדות, החלו החקלאים כבר לקצור את גידוליהם.
כמו החקלאים כך גם המשקיעים בבורסה צריכים להתחיל ולאסוף את כספם למקומות בטוחים יותר.

ליאור כרמון | 2010. 03. 08

את הקורס בסטטיסטיקה בתואר הראשון, למדתי אי שם במהלך שנת הלימודים המפורסמת 93/94.
מפורסמת למה תשאלו? (וגם אם לא תשאלו אני אענה  ;-)  )
 באותה שנה הייתה שביתת מרצים ארוכה מאוד וכל הסטודנטים קיבלו פטור מהמבחנים.

צבי סטפק | 2010. 03. 08

העליות המתמשכות בשוק איגרות החוב הממשלתיות, כמו אלה הקונצרניות, יוצרות בימים אלה מציאות חדשה. לא מעט משקיעים מחפשים פתרונות תחליפי פק"מ וקרנות כספיות, אך חוששים בו בזמן גם ממה שעשוי להתרחש בשוקי האג"ח.

ליאור כרמון | 2010. 02. 25

קומה 14 במגדל המוזיאון, עם נוף לכיוון דרום.
מטוס בואינג 777 של קונטיננטל טיסה 090 מ"ניו ארק" חולף לכיוון מזרח ב"פיינל ארוך" למסלול "12".
הטמפרטורה בחוץ 19 מעלות, עם רוח דרומית מערבית קלה של 10 קשרים. עננים אפורים מכסים את השמיים ומידי פעם ממטירים מספר טיפות .

צבי סטפק ויניב צלאל | 2010. 02. 23

בשבוע הקודם פתחנו צוהר לנושא שנדחק הצידה, ולא בצדק, זה של איגרות חוב להמרה. היום, נרחיב אותו.

טרנס קלינגמן | 2010. 02. 18

הקשחת תנאי המימון של קבוצות רכישה עשויה להביא לעלייה של כ-1,100 ש"ח בהחזר המשכנתא החודשי. משקיעים שמחפשים תשואה שוטפת ייצאו משוק הנדל"ן למגורים, וחלק מהכסף יוסט לבורסה.

ליאור כרמון | 2010. 02. 11

בשבועות האחרונים ניסיתי להבין מי קונה בשוק?
ברור לי, שהמקצוענים מוכרים או מדללים את אחזקותיהם. מנגד, אני מזהה את פעילות הציבור, שחזר להגדיל סיכונים, מוכר קרנות שקליות וקונה קרנות אג"ח בסיכון גבוה. אז חוץ מהציבור מי עוד קונה?

צבי סטפק | 2010. 02. 02

אחד הגורמים שנחשבים כמאיימים על שוק איגרות החוב הממשלתיות בשנת 2010 הינו הגירעון המתוכנן בתקציב (5.5%). גירעון גדול כזה, אותו יש לממן בעיקר באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות חדשות, יש לו פוטנציאל להשפיע לרעה על התנהגות איגרות החוב הממשלתיות.
האם האיום הזה הוא מוחשי? האם הוא אמיתי? התשובה בהמשך, והיא מפתיעה.

צבי סטפק | 2010. 01. 26

בכל הקשור לשוק איגרות החוב, הן הממשלתיות, והן – ובמיוחד הקונצרניות, הבורסה בתל אביב פתחה את שנת 2010 בעליות שערים נאות, וזאת בהמשך למגמה שאפיינה את שנת 2009.

צבי סטפק | 2010. 01. 20

מזה זמן לא נדרשנו לעסוק באיגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד. ההתנהלות שלהן, מאז השלימו את הקפיצה הגדולה בשנת 2009, הייתה רגועה מאוד. והאינפלציה הגבוהה, יחד עם העלייה במחירי איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד, נתנו גם להן רוח גבית. בחודשים הגיעה, איפוא, העת לבחון את מידת הכדאיות של רכישתן ברמתן הנוכחית, אחרי הנסיקה הגדולה והמתמשכת שלהן, וזאת, גם תוך השוואה לכדאיות רכישתן של אג"ח ממשלתיות מקבילות.

צבי סטפק | 2010. 01. 13

שוק המניות בישראל (מדד המעו"ף) הגיע לשיאו במונחי סוף חודש בסוף אוקטובר 2007, עת עמד על  1,237 נקודות. איגרות החוב של ממשלת ישראל לתקופה לפדיון של 10 שנים נסחרו אז בתשואה שנתית לפדיון של 5.8%, וריבית בנק ישראל עמדה על 4.0%.
ואז באה הנפילה...

ליאור כרמון | 2010. 01. 07

כמנהל קרנות נאמנות, שנה שלמה "עבדתי קשה", חסכתי שקל לשקל וביום אחד הכל נעלם וכעת צריך להתחיל מבראשית. עליות נאות פתחו את 2010. האם המגמה תמשך ואנו נראה גם ב-2010 תשואות דומות ל-2009? ברור שלא!

מורן צור | 2010. 01. 03

סרט הפולחן הגדול ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי.
לרוב, אנו זוכים להקרנת הסרט מידי חול המועד, אך השנה עושה רושם שאנו זוכים להקרנה בגרסא מחודשת של הסרט בבורסה של תל-אביב.
החל משנת 1994, אנו שומעים על עלילות קידוחי "מגד" בגבעות עולם.
עמוק בבטן האדמה, נפט כנראה יש.

צבי סטפק | 2010. 01. 05

עד לשלב מסוים בשנת 2009, שני השווקים בארה"ב התנהלו באותה מגמה – עליות, מה שהעלה את השאלה – הכיצד? האם השווקים לא החליטו לאן הולכת הכלכלה הגדולה בעולם? לצמיחה, או שמא למיתון? האם הם סובלים מפיצול אישיות?
העלינו את השאלה הזו במדור זה מספר פעמים והגיע העת לבחון אותה שוב.

גיא בן שבת | 2009. 12. 29

> זו הייתה השנה של המניות והאג"ח הקונצרני, אותם אפיקים שהיו האחראים העיקריים להפסדי המשקיעים ב-2008.
> 12 חודשים של שכרון חושים – תשואות חיוביות נאות מאוד מדי חודש בחודשו לקופות הגמל.
> הסביבה האינפלציונית במגמת עלייה: כ-4.2% בשנת 2009 (בהנחת 0.3% בדצמבר).
> כיצד מעוררים כלכלה? הזרמות של טריליוני דולרים, שלל תכניות חילוץ וריבית אפסית עוררו את השווקים הפיננסים. 
> המשק הישראלי נכנס למיתון כחצי שנה לאחר המשק האירופי וכשלושה רבעונים לאחר האמריקאי. עם זאת, הוא הראשון לצאת ממנו.

צבי סטפק | 2009. 12. 30

> עשור סוער בכל החזיתות, ובראשן – הכלכליות והביטחוניות.
> עשור של תנודתיות גבוהה בקצב הצמיחה של המשק, בקצב האינפלציה וברמת הריבית.
> האפיק המנצח בישראל היה האפיק המנייתי עם 127% במדד המניות הכללי ועימו איגרות החוב להמרה עם 151%.
> מחירי הנדל"ן למגורים עלו ב-43% בלבד. לשם השוואה: מדד מניות הנדל"ן עלה ב-75%.
> שוקי המניות התפצלו לשניים: ה"שווקים המתעוררים" "הפגינו" תשואות מרהיבות, השווקים המפותחים ירדו.

*הנתונים בכתבה נכונים ל-24.12.09.

גיא בן שבת | 2009. 12. 29

על מנת להבין את עוצמת התופעה בשנה החולפת הנה כמה מספרים: מדד ת"א 100 השיג תשואה של כ-90% במהלך שנת 2009! מדד ת"א 25 זינק בשנה האחרונה בכ-75% - העלייה הגבוהה ביותר מאז הונפק המדד בשנת 1991

גיא בן שבת | 2009. 12. 29

המשבר הכלכלי שחווה המשק האמריקאי והעולמי בשנת 2008, הביא לכך שבישראל, כמו גם בעולם, אגרות החוב של חברות רבות, כולל אלו הנחשבות ליציבות, עם תזרים מזומנים חזק ושזכו לדירוג גבוה יחסית מחברות הדירוג, נסחרו במחירים נמוכים ששיקפו להן תשואות גבוהות מאוד לפדיון.

גיא בן שבת | 2009. 12. 29

בנק ישראל לקח השנה פיקוד על שוק המט"ח המקומי. ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח החלה באופן נקודתי ב-14.3.2008, ומוסדה כעבור שבוע ב-20.3.2008 במתכונת של רכישת 25 מיליון דולר ביום.

צבי סטפק וגיא בן שבת | 2009. 12. 29

המשבר הכלכלי שחווה המשק האמריקאי והעולמי בשנת 2008, הביא לכך, שבישראל, כמו גם בעולם, אגרות חוב של חברות רבות, כולל אלו הנחשבות ליציבות, עם תזרים מזומנים חזק ושזכו לדירוג גבוה יחסית מחברות הדירוג, נסחרו במחירים נמוכים ששיקפו להן תשואות גבוהות מאוד לפדיון. זו הייתה נקודת הפתיחה של 2009.

צבי סטפק ורון אייכל | 2009. 12. 21

שנת 2009 הייתה אחת השנים היותר מרתקות בשווקים הפיננסים, ולא רק בשוקי המניות.
שוקי איגרות החוב, הן הממשלתיות והן הקונצרניות, מילאו תפקיד מרכזי בשיפור הדרמטי שפקד את השווקים הפיננסיים ב-2009.
אין ספק, שנת 2009 הייתה חריגה בכל קנה מידה והיא באה לאחר שנה חריגה לא פחות ב-2008. אם 2008 עברה כסרט אימים למשקיעים, הרי 2009 מצטיירת כסרט טבע אידילי, אולי יותר מדי אידילי.

ליאור כרמון | 2009. 12. 17

מי האמין לפני שנה ואפילו לפני 9 חודשים, שעד סוף 2009 נחזיר את כל ההפסדים של 2008 ואף יישאר רווח?

כלכלי מיטב | 2009. 12. 07

קרנות הנאמנות המנייתיות ממשיכות להכות את המדדים ולהשיג תשואה עודפת על פני תעודות הסל.

כלכלי מיטב | 2009. 12. 06

מאקרו ואגרות חוב 

> תשואת המק"מ בהנפקה - אירוע נקודתי או ציפיות לעליית הריבית?  
> אגרות החוב השקליות ארוכות הטווח ממשיכות להציג ביצועי יתר על פני אלה בטווח הקצר-בינוני
> קונצרני: קצת שמח קצת עצוב

מניות

> דובאי OUT נתוני אבטלה מפתיעים IN

מט"ח ואנרגיה

> נתוני תעסוקה מפתיעים יתמכו בדולר בפתיחת המסחר מחר
> נפט: התחזקות הדולר הכריעה  

צבי סטפק | 2009. 12. 01

העלאת הריבית, עליה הודיע בנק ישראל בשבוע החולף, שככלל תפשה את השוק בהפתעה, מספקת לנו פעם נוספת הזדמנות לבדוק את תגובת השוק למהלך מסוג זה.

צבי סטפק | 2009. 11. 24

הרבה דובר עוד לפני המשבר הפיננסי והכלכלי על חשיבותו של פיזור השקעות בין שווקים שונים ובין אפיקי השקעה שונים. המשבר, מצד אחד, הוכיח שלא כל פיזור הוא פיזור נכון ויעיל. לדוגמא, משקיע ישראלי, שהשקיע במניות בישראל, בארה"ב, באירופה, בסין ובברזיל הפסיד בו זמנית בכל השווקים. האם זה אומר שעקרון הפיזור אבד עליו הכלח? בוודאי שלא. זה רק אומר, שצריך למצוא דרכים נוספות ואחרות כדי להגיע לפיזור אפקטיבי.

ליאור כרמון | 2009. 11. 18

אחרי מימוש של כ- 7%, שבו המדדים המובילים לעלות. למה?
כי פשוט אין מה לעשות עם הכסף...והמדדים בחו"ל ממשיכים לדהור.

רונן זכריה | 2009. 11. 17

רוסיה נכנסה למשבר הכלכלי כשיתרות המט"ח שלה עומדות על כ- 600 מיליארד דולר. הגירעון התקציבי העצום שליווה את רוסיה במהלך שנות התשעים, פינה את מקומו לעודף תקציבי משמעותי, בזכות מחירי הסחורות האנרגיה הגבוהים ורפורמות מיסוי שלוו במשמעת תקציבית יחסית.

צבי סטפק | 2009. 11. 18

חלק לא מבוטל מההנפקות שנערכו בעת האחרונה נעשה באפיק השקלי, ורבות מהן היו הנפקות של איגרות חוב שקליות הנושאות ריבית משתנה. על-פי פרסומי הבורסה, בתשעת החודשים של השנה הונפקו 29 סדרות של איגרות חוב לא צמודות בשווי כולל של 11 מיליארד ₪. חצי מאיגרות החוב שהונפקו השנה נושאות ריבית קבועה והחצי השני נושאות ריבית משתנה.

צבי סטפק | 2009. 11. 09

הנהגת מדד בורסאי חדש - תל בונד שקלי, עשויה לעורר את הפעילות באפיק זה.
פערי התשואה באג"ח הקונצרניות השקליות מול הממשלתיות נמוכים בהשוואה לקונצרניות הצמודות למדד

צבי סטפק | 2009. 11. 02

עולם איגרות החוב בישראל הוא מגוון מאוד. הוא מורכב מאיגרות חוב צמודות למדד  המחירים לצרכן, איגרות חוב צמודות למט"ח (מטבעות שונים) ואיגרות חוב שאינן צמודות כלל. יש בו איגרות חוב עם מח"מים שונים: קצרים, בינוניים, ארוכים וארוכים מאוד. יש מהן שמשלמות ריבית קבועה, ויש כאלה שהריבית שלהן משתנה בכפוף לכללים מסוימים.

ליאור כרמון | 2009. 10. 29

עוד שבוע עבר..
השבוע, בשונה לחלוטין משבועות רבים לפניו, הסתכם המסחר במגמה שלילית. המניות ירדו! מה המניות יודעות לרדת? כן! ועוד איך..

ליאור כרמון | 2009. 10. 13

זהו, החגים כבר מאחורינו. אנחנו נכנסים לתקופה של מספר חודשים ללא חופשים.
איך נגמלים מהחגים? מהחופשים? איך מורידים את כל הק"ג המיותרים שנצברו מכל העוגות והקינוחים?
במהלך ימי חול המועד סוכות, בין טיול להר תבור וטיסה לערד -לווליום ערד,  ישבתי עם עצמי ועשיתי חושבים. מהן האפשרויות להשקעה בשוק ההון המקומי? האם כדאי להשקיע בצמודי מדד או בשקלים? האם כדאי להשקיע במט"ח וסחורות או שאת המכה כבר עשינו ועכשיו צריך להיזהר לא לקבל מכות ?
הרצתי כמה תסריטים אפשריים והמסקנה שהגעתי אליה היא .... (בסוף הבלוג אני אכתוב).

צבי סטפק | 2009. 10. 05

האם ניהול השקעות הוא סוג של נבואה? בטוח שלא. אולם, באמצעות זיהוי המגמות האינפלציוניות ניתן לשפר את תשואת האחזקה באופן ניכר.

ליאור כרמון | 2009. 09. 29

החגים הגיעו ואיתם גם מדד המעו"ף הגיע לרמת 1,000 הנקודות. נכון שהגענו כבר לפני חודש לרמה זו אבל אז ה-1,000 לא שרד את עדר הממשים.
האמת, חזיתי את המהלך עוד לפני כ- 130 נקודות ואף נכתב על כך ב"גלובס". אבל זה היה קל לחזות.
ועכשיו מה יהיה (1)? ?

כלכלני מיטב | 2009. 09. 16

השנה שהייתה, של ליהמן ברדרס - שלא היה.

שנה סוערת, כפי שהייתה שנת תשס"ט, כבר מזמן לא הייתה לנו, או שמא - מעולם לא הייתה לנו. שנה, שבמידה רבה של צדק, ניתן לכנותה "שנת ליהמן ברדרס". קריסתו של בנק ההשקעות הזה בערב שנת תשס"ט, הייתה קו השבר שהוליך להידרדרות המהירה של השווקים הפיננסיים. הייתה זו שנה קשה מאוד שבה עלו סימני שאלה מפחידים לגבי כוח ההישרדות של המערכת הפיננסית העולמית, שנה של משבר ייחודי בהיקפו, בעוצמתו, ברב המימדיות שלו, בדינמיות המהירה שלו. שנה גם של פתרונות ייחודיים וחסרי תקדים למשבר ייחודי וחסר תקדים: הזרמה אדירה של כספים למשק העולמי, הלאמת בנקים בשורה של מדינות, קריסת ופשיטת רגל דה פקטו לא רק של חברות עסקיות, אלא גם של מדינות.

ומה בשנה הבאה? למרות השיפור בכלכלה העולמית בכלל ובישראל בפרט, יש כמה נושאים שיקבלו את תשומת הלב במהלך השנה החדשה. בראשם, יתברר האם המשק העולמי עלה על תוואי של התאוששות איטית, הדרגתית, אבל עקבית, או שמא, הוא ידרדר שוב למשבר, יצור "תחתית כפולה", וידרדר שוב את השווקים הפיננסים.

אורן קפלן | 2009. 09. 15

היצואנים מעדיפים לעסוק במתן עצות לאוצר ובנק ישראל מאשר שכל אחד מהם יבצע בדק בית עצמאי ויבחן האם יש מקום לאמץ אסטרטגיה שונה לנושא החשיפה לדולר

מאת אורן קפלן, מנכ"ל מיטב ניהול סיכונים

צבי סטפק | 2009. 09. 14

שוק האג"ח ושוק המניות מספרים לנו סיפור שונה מאוד זה מזה

ליאור כרמון | 2009. 09. 10

בשבוע הבא ערב ראש השנה.
השנה החולפת הייתה אחת התנודתיות ביותר בשוק ההון המקומי מעולם.
מי שבוחן את רמת המדדים המובילים בראש השנה, בשנה שעברה והיום, יבחין כי למרות כל התהפוכות שעברו עלינו לאחרונה, המדדים חזרו לרמתם ואולי אף עלו במקצת.
ומה לא היה לנו השנה? רגעים של דפרסיה - היו, רגעים של אופוריה - היו, ימים של יציבות - היו, ימים של חוסר ודאות - היו...

ליאור כרמון | 2008. 12. 03

מכירים את מערכון המוסך של הגששים?
עם הקבלן  הרומני "קלרשו" ששם את הרכב שלו לתיקון אצל סמי וסחבק (ארבעתנו- הוא, אני, סמי וסחבק)?
לאחר הבדיחה על שר האוצר שנכנס למסעדה רומנית ומבקש צ'ורבה...מה 7? מה כמה? ....מגיעים לשלב המו"מ על התשלום:
"סמי עזוב הכל וסגור איתו חשבון".
"מה היה לנו? רגולצ' ברקס, פלגים, פלטינות, שמן אמה, שמן ברקס... האלמנט על הבית "
אך אני ניזכר בהנאה בשנות ה-70-80 העליזות של הגששים.

צבי סטפק | 2008. 11. 30

האם הטרנד החדש של איגרות חוב קונצרניות שקליות בריבית משתנה יספק את הסחורה?
בכתבה שפרסמנו לפני כשנה (ב-15.9.2008) תחת הכותרת: "באג"ח שקלית כבר גייסת היום?", הפנינו את הזרקור לעבר האג"ח השקלי. ציינו, ששוק האג"ח הקונצרני השקלי אינו מפותח ומפגר מאוד אחר שוק האג"ח הצמוד. טענו אז, שהנטייה של חברות שלא להנפיק באפיק השקלי נובעת, בין היתר, מאינפלציה נמוכה ששררה בישראל, עד וכולל 2006, והרגל של שנים ליטול אשראי צמוד מדד מהמערכת הבנקאית. הצבענו על-כך, שבפרק זמן של אינפלציה גבוהה, חברות שהנפיקו איגרות חוב צמודות מדד שילמו וישלמו מחיר כבד על ההחלטה בדמות הוצאות מימון כבדות. 

צבי סטפק | 2009. 08. 25

שוק המט"ח ויחסי החליפין שבין מטבעות שונים הוא אחד הקשים ביותר לחיזוי.
הסיבה הבסיסית לכך היא, שקיימים הרבה מאוד גורמים המשפיעים עליו, ואם נאמר: שיעורי הריבית היחסיים שמעניקים המטבעות, העודף/הגרעון בחשבון השוטף, עוצמת תנועות ההון הפיננסיות פנימה והחוצה לתוך המשק, רמת התיאבון לסיכונים, רמת הפעילות הספקולטיבית - מנינו רק מעטים מהגורמים ממטריצה ענקית של פרמטרים.

ליאור כרמון | 2009. 08. 25

איזה אומץ, ממש מנהיג כלכלי. אומנם ,רק ברבע אחוז עולה הריבית, אך הכיוון ברור. בעוד שבמשקים אחרים בעולם הריבית במגמת ירידה, אצלנו בנק ישראל חושב צעד אחד קדימה.

צבי סטפק | 2009. 08. 24

איגרות החוב מהוות מרכיב מרכזי כמעט בכל תיק השקעות. זהו שוק גדול, תוסס ומגוון מאוד מבחינת מאפייני איגרות החוב. בכל נקודת זמן, וכיום אולי באופן מודגש במיוחד, יועצי ההשקעות / מנהלי ההשקעות, מתלבטים בשלושה נושאים מרכזיים שעומדים בפוקוס של שוק זה, ועוד כמה שאלות משניות ואלה חוזרים על עצמם.

רון אייכל | 2009. 08. 17

• המשק הישראלי היה אחרון להיכנס למיתון (לעומת ארה"ב ואירופה) וראשון לצאת.
• ברבע השני צמח המשק הישראלי ב-1.0%.
• אמנם, חלק מהצמיחה היא תוצאה של אירועים חד-פעמיים, אך דיווח זה מאשש את העובדה כי המשבר בישראל הוא צנוע לעומת מדינות מפותחות אחרות.
• עם זאת, סימן השאלה המרכזי הוא, מה יהיה פרק הזמן אשר יידרש למשק בכדי לחזור לצמוח בקצב שנתי של כ-4%, לאורך זמן.
• ככל הנראה, התשובה נעוצה ביעדי היצוא של ישראל (ארה"ב ואירופה).

ליאור כרמון | 2009. 08. 13

לפני מספר דקות פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי.
המדד עלה ב- 1.1% בעיקר בגלל עליות חדות במחירי הפירות והירקות (4.2%) .(מחירו של הסלק עלה ב- 39.5%, לידיעת חובבי החזרת). עליות חדות נוספות נרשמו במדד אחזקת הדירה שעלה ב- 3.2%.

צבי סטפק | 2009. 08. 10

שוק איגרות החוב הקונצרניות בישראל עשה בחצי השנה האחרונה מהלך מדהים של התאוששות. המהלך הזה התבטא בשתי זירות: במסחר, או במה שמכונה, השוק המשני, בעליות שערים חדות וצמצום ניכר ביותר במרווחים מול אג"ח ממשלתיות, והזירה השנייה – בשוק הראשוני, דהיינו, שוק ההנפקות שהתעורר לחיים.

ליאור כרמון | 2009. 08. 05

" הו דון קישוט, אל תהייה כל כך תמים.." הזרמת מיליארדי שקלים לשוק המקומי עשויה להוביל לעליה באינפלציה ובתשואות על איגרות החוב - אותן הוא ניסה להוריד עד אתמול. לא ברור.. 

ליאור כרמון | 2009. 07. 29

את תופעת האויר הקר שמחליף את האויר החם אני מזהה לאחרונה גם בשוק ההון. הציבור מדלג מאג"ח ממשלתי-לקונצרני-למניות. כיצד עזרה שנת 2009 למנהלי קרנות רבים שהיכו את המדדים? ומה כיוון הדולר?

צבי סטפק | 2009. 07. 21

שוק ההון הישראלי מורכב משני שווקים מרכזיים: שוק המניות ושוק איגרות החוב. זה האחרון מורכב משני תת שווקים גדולים מאוד: שוק האג"ח הממשלתיות ושוק האג"ח הקונצרניות שביניהם מתקיים גם דמיון וגם שוני.

צבי סטפק | 2009. 07. 13

הנושא של דירוג איגרות חוב ושל חברות הדירוג עצמן מצוי היה שנים הרבה בשולי השיח הפיננסי בישראל. זאת, למרות שהוא מהווה חלק חשוב בתהליך קבלת ההחלטות של המשקיע המוסדי ושל המערכת הייעוצית בבנקים. כל עוד, הדברים התנהלו על מי מנוחות, לא הוקדשה לסוגיה זו מחשבה רצינית.

צבי סטפק | 2009. 07. 06

בתקופה האחרונה התפתח לו שיח בתקשורת הכלכלית אודות ה"בועה" שנוצרה באג"ח ממשלת ישראל, שלא לומר גם באג"ח ממשלת ארה"ב. שיח זה תרם לירידות השערים באפיק זה וחברו לו גורמים נוספים.
שלושת הגורמים שהשפיעו בתקופה האחרונה באופן שלילי על המגמה בשוק איגרות החוב הממשלתיות, היו:
הראשון – ירידה חזקה במחירי באיגרות החוב של ממשלת ארה"ב.
השני - הגידול בתיאבון לסיכונים ומעבר מאג"ח ממשלתיות לאג"ח קונצרניות.
השלישי – הגרעון הניכר הצפוי בתקציב המדינה ועלייה בנטל החוב הממשלתי.

צבי סטפק | 2009. 06. 29

ההתאוששות המדהימה של איגרות החוב הקונצרניות: על השילוב שבין גורמים כלכליים וגורמים פסיכולוגיים: כלכלה ופסיכולוגיה כקובעי "גורלות"

איגרות החוב הקונצרניות ביצעו במהלך חצי השנה האחרונה ומעט יותר, מהלך מדהים של עליות. מ-23.11.08, שהיה נקודת השפל של השוק, ועד ל-25.6.09, עלו שלושת מדדי התל בונד בשיעורים דו ספרתיים גבוהים של 21% תל בונד 20, 44% תל בונד 40 ו-30% בתל בונד 60. מדד איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד, שכולל גם את אג"ח התל בונד, זינק ב-25%.

ליאור כרמון | 2009. 06. 25

לאחר שנים בהן נפשנו באנטליה, החלטנו רעייתי ואני שהשנה אנטליה מחוץ לתחום.
לא משנה המחיר, לא משנה הפינוק העודף שם, הנוף, אפילו על הדיוטי פרי היינו מוכנים לוותר.

דוד קליין | 2009. 06. 24

מדיניות בנק ישראל עברה שינוי משמעותי בשנתיים האחרונות. בעבר הגדיל הבנק את הנפקות המק"מ לציבור כדי לספוג את הכספים שהוזרמו לשוק בעקבות רכישות המט"ח. כיום מעדיף הנגיד לשאוב פיקדונות מהבנקים, אולם מנקר החשש שיגרם נזק לתחרות וליציבות של השווקים הפיננסיים.

צבי סטפק ורון אייכל | 2009. 06. 15

"איגרות החוב של ממשלת ארה"ב הן הנכס הבטוח בעולם". זו היא אקסיומה של שוק ההון. אין משקיע שלא מכיר אמרה זו. עם זאת, בשנים האחרונות הוטל ספק בנכונותה. במיוחד, הגיעו דברים מכיוונה של סין, שמעוניינת להיתפס בעולם כמעצמה, ובמקביל הגבירה משמעותית את אחיזתה באיגרות החוב של ממשלת ארה"ב והפכה לנושה מס' 1 של הממשל האמריקאי.

ליאור כרמון | 2009. 06. 09

רון אייכל | 2009. 06. 08

בקרב המשקיעים הגלובליים, רכישה של איגרות חוב משמעותה היא קניית שקט וביטחון. אמנם, דבר ידוע הוא, שגם מחיריהן של איגרות החוב נתונים לתנודתיות, אך מקובל לחשוב כי ההשקעה בנכס זה מהווה את החלק הסולידי בתיק ההשקעות, ובמיוחד לעומת אפיק שנחשב למסוכן באופן משמעותי והוא המניות.

ערן סטפק | 2009. 06. 08

שבוע שקט, יחסית, וחיובי בכל הגזרות, איפיין את המסחר בשוק אגרות החוב, הן הממשלתיות והן הקונצרניות.
לאור ריבוי האירועים בשוק הקונצרני, אקצר בענייני האג"ח הממשלתיות ואומר רק כי נראה, שלאחר
תקופה קצרה של מימושים רשמו אגרות חוב אלו עליות שערים צנועות אך נאות, כשלרוב לא הגיעו עליות אלו לכדי 0.5%, כשהעליות הבולטות במיוחד היו באגרות החוב צמודות המדד קצרות הטווח,
בשעה שאלו עלו בשיעורים של בין 0.5% ועד לאחוז.

צבי סטפק | 2009. 06. 01

כידוע, מחירי איגרות החוב מתאפיינים בקשר הדוק למחזור המאקרו-כלכלי. על כן, בהתחשב בכך שהכלכלה העולמית נמצאת, כנראה, בראשיתו של שלב חדש במחזור העסקים, מצאנו לנכון להביא מספר רעיונות השקעה לשוק הסולידי לטווח שבין שנה ל-3 השנים הקרובות. רעיונות השקעה אלו מבוססים על שתי ההנחות הבאות.  האחת - הכלכלה העולמית נמצאת בתקופה זו בנקודת השפל, או קרובה מאוד לנקודה זו. השנייה - הריביות המוניטריות בעולם נמצאות ברמת שפל.

צבי סטפק | 2009. 05. 25

הסיפור האמיתי של השבוע החולף לא שייך לשוק המניות, אלא דווקא לעולם ש"מחוצה" לו, כלומר, לשוק איגרות החוב ומה שסובב אותו. תוך כמה  ימי מסחר ספורים התרחשו בו זמנית כמה תהליכים מדהימים שלכאורה אין קשר ביניהם ואלה לא זכו (עדיין?) לכותרות ענק.

צבי סטפק | 2009. 05. 19

כיצד קשור תקציב המדינה לשוק איגרות החוב הממשלתיות? מהי השפעתו על האינפלציה? והאם בעקבותיו צפויות חברות הדירוג העולמיות להוריד את הדירוג של ישראל?

צבי סטפק | 2009. 05. 14

מדי שנה חוזר ונשנה החיזיון של התגוששות סביב תקציב המדינה.
כל שר חדש, שעדיין אין לו מושג במה הוא הולך לטפל, כבר יודע עד כמה חיונית פעילות משרדו לטובת עם ישראל, ועד כמה אסור ולא ניתן לפגוע במשרדו, וכל שר ותיק ומנוסה דואג לשמור על "נחלת האלוהים הקטנה" שלו.

צבי סטפק | 2009. 05. 11

מרווחי התשואה של האג"ח הקונצרניות מול התשואה של האג"ח הממשלתיות מצטמצמים במהירות האם נותרו עוד הזדמנויות באיגרות חוב אלה ?
הפרמטר המרכזי לבחינת האופן שבו תופשים המשקיעים את הסיכון העודף הטמון באג"ח של חברה מסוימת הוא מרווח התשואה לפדיון ("ספריד") שמתקיים בינה לבין אג"ח ממשלתית עם אותו בסיס הצמדה (למשל, צמודה למדד המחירים) ועם אותו מח"מ.

ליאור כרמון | 2009. 05. 07

מה נלמד היום? שיעור ראשון ספורט, שיעור שני נלמד חשבון, שיעור שלישי נלמד מולדת, שיעור רביעי אנגלית ושיעור חמישי כלכלת בית.

צבי סטפק | 2009. 05. 04

עד למשבר הריאלי והפיננסי האחרון, היה מקובל להניח, כמעט כאקסיומה, שמדינות עומדות בהתחייבויותיהן הפיננסיות ואינן מועדות לפשיטת רגל. זאת, חרף העובדה שכבר היו דברים מעולם – ראה ארגנטינה, ראה רוסיה לפני כעשור, ראה אקוודור שעצרה בדצמבר האחרון תשלום של 3.2 מיליארד דולר שהוא שליש מחובה במט"ח, ואפילו ישראל של שנת 2002 שלגביה דובר שהיא עלולה ללכת בדרכה של ארגנטינה.

צבי סטפק | 2009. 04. 27

אך לפני חודשים אחדים רווחו בשוק הערכות של חזאים שציפו לאינפלציה שלילית ב-2009. הערכות אלה היו מבוססות על ההגיון הבסיסי, שבמשק שנכנס למיתון יש לחצים להורדת מחירים שנובעים מפגיעה בצריכה הפרטית, תחרות בין יצרנים המבקשים, קודם כל, לשרוד, גם במחיר של פגיעה ברווחיותם, ומכיוון שהמיתון הוא גלובלי – צפויה ירידת מחירים שנובעת גם מירידה במחירי חומרי הגלם, ובראשם הנפט.

צבי סטפק | 2009. 04. 27

אחד מהאפקטים היותר ברורים של התערבות בנק ישראל בשוק איגרות החוב הממשלתיות הוא העלייה ברמת התנודתיות בשוק זה. הגידול בתנודתיות נובעת, להערכתנו, מכך שנוצרו שני "מחנות" סביב המהלך הזה. מחד – אלה המאמינים בהצלחתו, כלומר, בעליות שערים ובירידת התשואה לפדיון, ולפיכך הם מצטרפים אל בנק ישראל ברכישת אג"ח מתוך ציפייה לרווחי הון. ומאידך – אלה הסבורים שהמהלך ייכשל, ועליית התשואות היא בלתי נמנעת, ולפיכך מנצלים את התערבות בנק ישראל למכירת אג"ח בסכומים ניכרים.

ליאור כרמון | 2009. 04. 23

מכירים את השיר parole..? (מילים).

אך, החברה בארץ נהדרת "עשו" את ביבי כל כך טוב. בלימת הצניחה, סיבוב ונסיקה...

אז היום פורסמה תוכנית ה"טייס", או לייתר דיוק שני ה"טייסים" כיצד להציל את המשק מהצלילה להזנקה כלפי מעלה...
איך יעשו זאת? יש תוכנית חדשה: "בלימה ותנופה". מצניחה לצמיחה...parole parole parole...

דויד קליין | 2009. 04. 22

בתקופות משבר יש ציפייה טבעית להתערבות מוגברת של הממשלה בפעילות הכלכלית. יש הרואים בכך ביטוי לכישלונה של הגישה אשר העבירה אצלנו את הניהול העסקי במשק מהממשלה ומבנק ישראל, לידי המגזר הפרטי. באיזו מידה זו אכן תהיה התוצאה תלוי בצורות ההתערבות של הממשלה - עד כמה הן שומרות, או רומסות, את מנגנון השוק. ההנחה ביסודו של מבחן זה היא כי לתוכניות סיוע ממשלתיות השומרות על מנגנון השוק יש סיכוי רב יותר לא לשרוף לשווא את כספי משלמי המיסים ולמזער את סיכויי המשבר הבא.

כלכלני מיטב | 2009. 04. 23

יותר ויותר סימנים מצביעים שזה אכן קורה, הנורמאליות חוזרת לשווקים ועימה עולה התיאבון לסיכונים.

העליות החזקות והכמעט רציפות שנרשמו לאחרונה בשוקי המניות בעולם ובישראל מרכזות את עיקר תשומת הלב של המשקיעים ושל התקשורת. כמובן שזה טבעי, אולם מסיח את הדעת מההתפתחויות החשובות באמת בשווקים הפיננסיים, שלא רק בהיבט הצר של שוק המניות, אלא גם בשוקי האג"ח, הכספים והמט"ח.

צבי סטפק | 2009. 04. 20

שוק איגרות החוב הקונצרניות מושך אליו עניין רב בשנה האחרונה, ולא רק בישראל. המצב הכלכלי המידרדר והמפולת בשוקי המניות העמידו באור אחר את שוק איגרות החוב של החברות. המשקיעים, שהתרגלו לראות בשוק הזה, בזמנים כתיקונם, שוק שהוא לא רק לגיטימי להשקעה, אלא גם רווחי, שינו את גישתם.

ליאור כרמון | 2009. 04. 16

צבי סטפק | 2009. 03. 30

השבוע סטה בנק ישראל ממנהגו, ובמקום לרכוש אג"ח ממשלתיות בהיקף של כ-30 מיליון ₪ ביום, העלה את סכום הרכישות היומי ל-200 מיליון ₪ ביום, מעט פחות ממה שהערכנו, ועשה חלק מן העבודה. בנק ישראל הדגיש, כי הוא עיקר את השפעת ההזרמה הנובעת מכך.
מעניין, שיחד עם הודעה זו, הודיע בנק ישראל שהוא ימשיך לרכוש מט"ח בקצב הנוכחי של כ-100 מיליון דולר ביום, בלי לקבוע מועד לסיום.

רון אייכל | 2009. 03. 24

אתמול (יום ב') פרסם משרד האוצר האמריקאי, בשיתוף עם ה-FDIC והבנק המרכזי האמריקאי, את תוכניתו להוצאת הנכסים הרעילים (ניירות ערך והלוואות) ממאזן המוסדות הפיננסים במדינה. לשם קיום התוכנית האוצר האמריקאי ישתמש ב-75 מיליארד דולר עד 100 מיליארד דולר מכספי תוכנית ה-TARP (700 מיליארד הדולר הידועים) בכדי לגייס במשותף עם הסקטור הפרטי לקרנות יעודיות סך של עד 500 מיליארד דולר לרכישת נכסים אלו.

צבי סטפק | 2009. 03. 24

מאז ראשיתה של שנת 2009 נדמה, ששוק המניות המקומי התנתק משוק המניות הגלובלי, ובמיוחד - משוק המניות האמריקאי. במשך שנים התרגלנו לחשוב, ובצדק, ששוק המניות בת"א מושפע באופן חזק מאוד, לעיתים קרובות ברמה של ימים ואף של שעות, מה"אח הגדול" שבניו יורק, והנה מאז תחילת השנה הנוכחית נראה שאין זה כך, ושהשוק המקומי התנתק ופיתח התנהגות עצמאית משלו.

צבי סטפק | 2009. 03. 23

בערבו של יום רביעי האחרון הוטלה הפצצה: נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, בן ברננקי, הודיע על תוכניתו של ה"פד" לרכוש איגרות חוב של ממשלת ארה"ב בסכום של 300 מיליארד דולר וכן איגרות חוב מגובות משכנתאות (MBS) בסכום של קרוב ל-900 מיליארד דולר.

ליאור כרמון | 2009. 03. 22

ליאור כרמון | 2009. 03. 15

צבי סטפק ואייל לזרוביץ' | 2009. 03. 09

> סוכנויות דירוג האשראי מנסות לשקם את מעמדן ואת המוניטין שנפגע.
> לאחר שאיגרות החוב הקונצרניות סבלו מ"נחת זרוען", מצויות כיום המדינות עצמן על המוקד.
> לא רק מדינות "איזוטריות" סובלות מקיצוץ ברמות הדירוג שלהן, אלא גם מדינות מפותחות, הנמצאות בראש הסולם.
> ספרד ומדינות אחרות כבר משלמות את מחיר המשבר בדמות עלייה בעלות מימון החוב הממשלתי.
> גם אירלנד, מדינת ה"נס הכלכלי", מתמודדת מול אתגרים קשים מאוד.

צבי סטפק ואייל לזרוביץ' | 2009. 03. 16

המשבר הכלכלי הגלובלי מצריך את מקבלי ההחלטות בעולם, ובעיקר בארה"ב, לגלות מידה אדירה של יצירתיות בניסיון למצוא פתרונות "מחוץ לקופסא" על מנת לנסות ולעורר את שוק האשראי מקפאונו, להגביר את הנזילות ולהחזיר את האמון במערכת הפיננסית ובכך לשפר את רמת הפעילות העסקית של הסקטור הפרטי.

צבי סטפק ואייל לזרוביץ' | 2009. 03. 02

> בחודש פברואר 2009 נרשמה ההנפקה הגדולה ביותר אי-פעם של אג"ח קונצרנית נקובה בדולר אמריקאי, והשנייה בגודלה בהיסטוריה.

> הצלחת ההנפקה מאותתת על כך ששב אמון המשקיעים באג"ח הקונצרניות, לפחות האיכותיות שבהן.

> ישראל – ארה"ב: דמיון ניכר בין שוק האג"ח הקונצרניות פה ושם.

ליאור כרמון | 2009. 03. 02

הסערה הפוקדת את השווקים הפיננסים בימים האחרונים, הינה הבשלה של  זרעים שנזרעו בשנים האחרונות . יש האומרים "זרעי הפורענות", יש האומרים "זרעי התאווה" ויש האומרים "קפיטליזם חזירי".  בשורה התחתונה הנורא שחששנו ממנו מגיע.

צבי סטפק | 2009. 02. 23

התכוונו להתייחס במאמר זה לתמהיל השקעות מומלץ של טיפוסי משקיעים שונים, אולם אז בא בנק ישראל וטרף לנו את הקלפים. ואכן, הסיפור המרכזי של השבוע החולף בשוק איגרות החוב היה, ללא ספק, הודעת בנק ישראל על כוונתו לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בסכומים ניכרים מאוד.

אורן קפלן, אמיר כרמי ושי יצחקי | 2009. 02. 08

השפעתו של משבר האשראי העולמי והמיתון שפגע גם בשוק האנרגיה, תמקם ללא ספק את שנת 2008 בראש דפי ההיסטוריה הפיננסית. לא מעט פאניקה, אירועים קיצוניים ושיאים שנשברו מסכמים היטב את השנה החולפת.
את שוק האנרגיה בשנה החולפת, ניתן לחלק לשניים. בחצי הראשון של השנה, נותק למעשה שוק האנרגיה מהנעשה בשוקי המניות והאג"ח, בעקבות המשך ביקושים ערים ולא מעט ספקולציה ששלטה בשווקים. בחצי השני של השנה, לעומת זאת, הוכרעו המחירים ע"י שילוב קטלני של תיסוף הדולר בעולם והאטה חדה בביקושים. מחירי האנרגיה הם דוגמא מצוינת להצגת התפנית החדה שחלה, כאשר החל מחודש יולי 2008, צנח מחירה של חבית נפט בלמעלה מ-70%, לאחר שנגעה בשיא של 147 דולר לחבית, לרמתה בסוף השנה - כ-40 דולר לחבית.

ליאור כרמון | 2009. 02. 16

באשר יגורנו בא לנו.
איפה הממשלה הרחבה? איפה המדיניות הכלכלית האחראית? בבחירות שחלפו התוצאות הן כאלה שיחייבו סיבוב נוסף, כנראה בקרוב, וזאת בשל ריבוי שבבי מפלגות שמושכות לכיוונים שונים.
כבר החלו שמועות על אפשרות שליברמן מועמד לתפקיד שר האוצר.
יכול להיות שזה ספין...יכול להיות שלא.

ליאור כרמון | 2009. 02. 09

"מחקרים מראים ש... בשנת בחירות הבורסה עולה ב- 30%..."
לדעתי, חלק מהעליות, שראינו בחודש האחרון נובעות גם מהאמונה כי יצירת קואליציה יציבה, תאפשר לנהל מדיניות כלכלית ארוכת טווח - כמובן שטוב לבורסה.

רונן זכריה | 2009. 02. 15

קצת היסטוריה: בשנת 1980, נסחר הזהב בשיא של כ-850 דולר לאונקיה, או כ-2,350 דולר, במידה ונתחשב באינפלציה באותה תקופה. בשנים האחרונות, בשנת 2001 לדוגמא, עמד מחירה של אונקיית זהב ברמה של כמעט 300 דולר בלבד. שילוב של מחירי שפל אלה וביקושים ערים, הזניקו את מחיר הזהב מעבר לרמת ה-1,000 דולר בסוף הרבעון הראשון של השנה הנוכחית.
שימו לב. מחירו הריאלי הנוכחי של הזהב, למרות העלייה החדה של השנים האחרונות, עדיין נמוך משמעותית מהשיא של שנת 1980.

דויד קליין | 2009. 01. 26

בשנת 2001 נרשם מפנה דרמטי במדיניות המקרו-כלכלית בארה"ב. מחשש למיתון, בעקבות התנפצות בועת הדוטקום, החליט הממשל להוריד מיסים ולהגדיל הוצאות בתקציב. עודף תקציבי הפך לגרעון והבנק המרכזי הוריד את הריבית. כך נוצרה החממה אשר טיפחה את הבועה בשוקי הנדל"ן והאשראי של היום.

צבי סטפק | 2009. 01. 27

בשוק איגרות החוב נסחרות, בנוסף לאיגרות החוב השקליות ואיגרות החוב הצמודות למדד, גם איגרות חוב צמודות מט"ח. בשנה החולפת, איגרות חוב אלה לא ריכזו עניין רב הואיל ובחלק ניכר מהשנה נרשם תיסוף של השקל כלפי הדולר והאירו, ובנוסף – עיקר תשומת הלב ניתנה לאיגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד והשקליות שסבלו ממשבר חריף. בכתבה זו נתרכז באותן איגרות חוב אשר צמודות למט"ח.

רונן זכריה | 2009. 01. 06

אשית, לפני שמשקיעים חשוב להחליט מהי רמת הסיכון שמוכנים לקחת ומהו טווח ההשקעה.   כל משקיע צריך להתאים לעצמו תיק עם מרכיב הסיכון המתאים לו, על מנת שיעבור את התקופה הלא פשוטה שבה אנו נמצאים בלי דאגות מיותרות. רצוי ללמוד את נושא ההשקעות ושוק ההון באופן בסיסי לפני השקעה, באמצעות קריאת ספרות מקצועית או לקיחת קורס במכללה לשוק ההון, או להיעזר ביועץ ההשקעות בסניף הבנק. יש להחליט על אופן חלוקת הכסף בין מניות, שקלים לא צמודים, צמודי מדד ומט"ח, ובין השקעות בישראל להשקעות בחו"ל. כלומר, להחליט על התמונה הגדולה לפני שנכנסים לפרטים. באופן כללי, ככל שטווח ההשקעה יהיה ארוך יותר, כך מרכיב המניות יהיה גבוה שיותר, שכן אפיק זה הינו הרווחי ביותר בטווח הארוך.

צבי סטפק | 2009. 01. 06

החלק של המשקיעים המוסדיים בניהול כספי הציבור הלך וגדל בשנים האחרונות. אם בסוף שנת 2003 הם ניהלו 38.8% מהנכסים הפיננסיים של הציבור, הרי שכיום מגיע שיעורם ל-40.3%. סך נכסי הציבור כיום עומד כל כ-1.9 טריליון שקל, סכום שמתוכו כ-0.76 טריליון מנוהל ע"י המשקיעים המוסדיים.
לפיכך, לניתוח ההתנהגות שלהם, יש משקל חשוב בניתוח ההתנהגות של השווקים הפיננסיים. רוצה לומר, ברמה העקרונית יש להם יכולת להשפיע על התנהגות שוקי איגרות החוב והמניות. למשל, ע"י הגדלת המשקל של איגרות חוב ממשלתיות לעומת איגרות חוב קונצרניות, או להיפך, בהגדלת המשקל הצמוד למדד על חשבון הרכיב השקלי הלא צמוד, או להיפך, וכמובן – באמצעות הגדלת או הקטנת הרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות שלהם.

ליאור כרמון

לפני כחודשיים, כשאמרנו את הברכה לרגל כניסת השנה העברית החדשה, קיבלנו ירידות חדות של עשרות אחוזים. עתה, אני מקווה, שמי שמנהל את העניינים יתחשב בתפילותינו.

צבי סטפק | 2008. 12. 28

המשבר העולמי של השנה האחרונה גרם למשקיעים לנסות ולצמצם סיכונים פיננסיים. המשקיעים משנים את פוזיציית ההשקעה שלהם על-ידי מעבר מאחזקה של מרכיבים הנחשבים בעיניהם מסוכנים (מניות, איגרות חוב קונצרניות וכו') לאחזקה ברכיבים הנחשבים בעיניהם סולידיים יותר (איגרות חוב ממשלתיות, קרנות כספיות, מק"מ, פיקדונות בנקאיים ועוד). אלה נחשבים לבטוחים יותר, במיוחד בשעת משבר כאשר אי-הוודאות בשווקים גבוהה. אחד מהחופים היותר בטוחים ל"עגינה" הוא האג"ח הממשלתי. תופעה זו, של מעבר ל"חוף מבטחים" בדמות איגרות חוב ממשלתיות, מוצאת את ביטויה בבורסות העולם בצורה של ביקושים גדולים אליהן שמביאים לעליות שערים חדות וירידה בתשואה לפדיון שהן מעניקות כיום.

רון אייכל | 2008. 12. 27

לשמחתנו, המערכת הפיננסית הישראלית ובמיוחד הבנקים המסחריים לא היות שותפים כלל לחגיגת האשראי והמוצרים הפיננסים שבנקים אמריקאיים, אירופים וגם יפנים יצרו בשנים האחרונות, בעודם מוכרים לכל דכפין מוצרי אשראי. לפיכך, המשק הישראלי לא נפגע מכך ולא נוצר מצב שבו בנקים מסחריים ישראלים פשטו רגל בדומה למקומות אחרים בעולם. יחד עם זאת, המבנה של המשק הישראלי והגלובליזציה, לפיה הכלכלה העולמית היא משק אחד גדול ולא עשרות או מאות משקים מבודדים, הביאה לפתחנו את המשבר המתחולל מעבר לים.

מורן צור | 2010. 08. 08

ב-5 השנים האחרונות, עמלות קניה ומכירה בבורסה (המקומית ובחו"ל) שמשלם הציבור, ירדו בכ-60%!

ידידתי אלה אלקלעי, כתבה לפני כשבוע מעל במה זאת בזכות דמי הניהול אותם כדאי לשלם למנהל השקעות טוב בשל איכות המוצר אותו מקבלים. על אותו במה היא גם הותקפה תחת הכותרת "יש דמי ניהול שלא צריך לשלם".

צבי סטפק | 2010. 08. 23

בשבוע שעבר הבענו דעתנו במדור זה, שגברה במעט ההסתברות לפיחות של השקל לנוכח התנאים הנוצרים במשק ובזירה הפיננסית כאחת. הפרשי הריביות נותרו החייץ העיקרי בפני האפשרות שהתרחיש הזה יתגשם. ככל שבנק ישראל יאט את קצב העלאות הריבית, (בהנחה של מיתון האינפלציה מבית ושל אי העלאת הריבית בארה"ב ובאירופה), כך גדלה ההסתברות להתממשות התרחיש הזה, וככל שיגביר – יתרחק מועד התממשות התרחיש הזה.