מדריך לקרנות נאמנות

קרן נאמנות
היא כלי השקעה שמטרתו השקעה משותפת של הרבה יחידים וחברות בניירות ערך והפקת רווחים משותפת באופן שכל משקיע מקבל את חלקו ברווחים (או בהפסדים) על פי חלקו היחסי בקרן. כל אחד מהמשקיעים רוכש יחידות השתתפות בקרן לפי שער (קנייה) שמתפרסם מדי יום מסחר והוא גם יכול למכור = לפדות את יחידות ההשתתפות שלו בקרן לפי שער (פדיון) שמתפרסם אף הוא בכל יום מסחר.

הקרן פועלת על-פי חוק קרנות הנאמנות, חוקי ניירות ערך בכלל, הסכם הנאמנות הספציפי שנחתם בין מנהל הקרן לבין הנאמן שלה, ועל-פי התשקיף שפרסמה והמתחדש מדי שנה.

 

מנהל הקרן
מקבל את ההחלטות השוטפות לגבי אופן השקעת כספי הקרן כשלצידו פועלים ועדת השקעות המתכנסת לפחות אחת לשבועיים ודירקטוריון המתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים. בגופים אלה חברים גם נציגי ציבור.

 

נאמן
תפקידו הוא לפקח על מנהל הקרן בכל הקשור לקיום הוראות החוק, הסכם הנאמנות והתשקיף, ומבחינה זו הוא משמש כמעין "ידה הארוכה" של רשות ניירות ערך. כל מנהלי קרנות הנאמנות כפופים לפיקוח רשות ניירות ערך ומחויבים בשורה ארוכה של דיווחים לרשות.

 

איזה סוגי קרנות פועלות בשוק ההון?
בשוק ההון פועלות כיום מאות קרנות נאמנות המנוהלות ע"י עשרות גופים. לכל קרן נאמנות – מדיניות השקעה משלה המוגדרת ומפורטת בתשקיף שלה המתחדש מדי שנה. מנהל הקרן יכול לשנות את המדיניות שלה, לפעמים גם מהקצה אל הקצה, ובלבד שהודיע על כך במודעות, וגם באמצעות הבנקים / חברי בורסה, למחזיקים ביחידות ההשתתפות בקרן . שינויים תכופים מדי עלולים להעיד על ניהול לא מקצועי של הקרן, או על שיקולים לא ענייניים של מנהל הקרן.

 

אז איך אפשר לקנות יחידות השתתפות בקרנות של מיטב ?
פשוט מאוד. ניתן לרכוש יחידות השתתפות בכל אחת מקרנות הנאמנות שבניהול מיטב בכל אחד מסניפי הבנקים (טלפונית או באמצעות האינטרנט), או הברוקרים הפרטיים חברי הבורסה.
את קרנות הנאמנות שמשקיעות בשוק ההון המקומי: קרנות המתמחות במניות, באג"ח, במט"ח או בשקלים, ניתן לרכוש בכל יום מסחר – בדרך כלל בימים ראשון עד חמישי, עד השעה 15:30.
את קרנות הנאמנות שמשקיעות בשוק ההון בחו"ל: קרנות המתמחות במניות, או באג"ח, ניתן לרכוש בדרך כלל בימים שני עד חמישי שבהם מתקיים מסחר הן בחו"ל והן בישראל. במרבית הקרנות – יש לתת את ההוראות עד השעה 15:30 בכל יום מסחר.

 

רכשתי יחידות השתתפות בקרנות הנאמנות שלכם. איך אני יכול לעקוב אחרי הקרנות שרכשתי?
פשוט מאוד. בכל עיתון יומי ישנן טבלאות ובהן פירוט של התשואה היומית שהשיגה כ"א מן הקרנות , התשואה מתחילת החודש והתשואה מתחילת השנה.

לחץ כאן למידע נוסף בנושא קרנות נאמנות

מהם היתרונות של ההשקעה בקרנות נאמנות?
בשנים האחרונות גדלה תעשיית קרנות הנאמנות בישראל וסך הנכסים המנוהל ע"י כל מנהלי הקרנות מגיע כיום ליותר מ- 100 מיליארד שקל.
הפופולריות של קרנות הנאמנות איננה מקרית. היא נובעת מכמה יתרונות ברורים שיש להן מנקודת ראותו של המשקיע.

א. מקצועיות –  למנהל קרנות נאמנות יש כלים לניתוח, ידע, ואפשרות להגיב מהר למצבים משתנים, יותר משיש למשקיע הממוצע. יש לו צוות של אנליסטים שמקיים מעקב אחרי חברות בורסאיות ונותן למנהל את המלצותיו. אף על פי כן, אין לצפות ממנהל קרנות שיהיה אשף פיננסי. התשואות של מנהלי הקרנות מהוות בבואה של המתרחש בשוק שבו הם משקיעים.

ב. פיזור סיכון – נכסי הקרן מושקעים בניירות ערך רבים. הפיזור הזה מקטין את רמת הסיכון עבור המשקיע ומשמש כמעין "בלם זעזועים". אמנם, באופן תיאורטי, המשקיע יכול לבנות בעצמו תיק השקעות מפוזר היטב על-פני ניירות רבים, אבל מהלך כזה כרוך בעמלות ניכרות, בצורך לשלם לעיתים עמלות על אי ביצוע פעולות, במעקב יומיומי הדורש זמן רב, ובהרבה טירדה, ניירת וכד'.

ג. נוחות – ההשקעה בקרנות נאמנות חוסכת, איפוא, הרבה זמן וטרדות אחרות, כמו למשל - צורך להשקיע מחדש דיבידנדים וריביות המתקבלות מהשקעות קודמות.

ד. נזילות- המשקיע בקרן יכול לרכוש ולמכור את יחידות ההשתתפות שלו בקרן בכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה. יתרון הנזילות אינו מתבטא רק באפשרות לממש את ההשקעה ולהופכה למזומנים, אלא גם באפשרות לממש אותה, בדר"כ - בלא תנודות חדות מדי. זאת, תודות לפיזור של הקרן על פני ניירות ערך רבים. לעומת זאת, מי שהשקעותיו מתמקדות בנייר ערך אחד ויחיד וזקוק לכספו ביום מסוים, חשוף לתנודות חדות, ולפעמים גם מקריות, באותו נייר ערך.

ה. יתרונות אחרים- מעבר ליתרונות שמנינו עד כה, יש גם יתרונות קטנים יותר, כמו זה, שקרן נאמנות נחשבת כמשקיע מוסדי לצורך הנפקות, מעמד שעשוי להקנות לה עדיפות על המשקיע הפרטי, הן מבחינת כמות ה"סחורה" שהיא מקבלת, והן מכך שהיא מקבלת עמלת חיתום, שהיא למעשה הנחה על מחיר ההנפקה, לה זוכה הקרן – כלומר, המשקיעים בקרן. יתרון אחר: ניתן להשקיע במרבית קרנות הנאמנות כל סכום שהוא בהוראה פשוטה ליועץ ההשקעות שלו בעוד שחברה שמנהלת תיקי השקעות מוכנה לנהל תיק השקעות מסכום גבוה של יותר מ- 100,000 ₪, ולעיתים המינימום גבוה אף הרבה יותר.

מהם היתרונות של ההשקעה בקרנות הנאמנות של מיטב?
מעבר ליתרונות של השקעה בקרנות נאמנות בכלל, יש יתרונות ייחודיים להשקעה בקרנות הנאמנות של מיטב נפרט.

ההצלחה של מיטב בניהול קרנות נאמנות, והשקעות בכלל, שהפכו אותה לגוף הפרטי הגדול בישראל לניהול השקעות איננה מקרית. חברו לה כמה גורמים:

1. שיטת עבודה מסודרת ומובנת. אנחנו איננו מאמינים בשליפות. הגישה הבסיסית שלנו היא ש 4-5 החלטות מערכתיות חשובות בשנה, יחד עם בחירת מניות איכותיות, עושות את ההבדל בין תשואה טובה לתשואה גרועה, ולא עודף של פעילות יומיומית.

2. החלטות ברמת המאקרו שהיוו את הבסיס להצלחה. ראה רשימה של ההערכות המרכזיות של מיטב בשנים האחרונות.

3. הקדמת השוק, גמישות מחשבתית ונכונות לסטות מהקונצנזוס. אחת הבעיות בכל שוק הון היא הנטייה הטבעית והמאוד אנושית של מנהלי השקעות להתיישר עם הקונצנזוס, מה שמזמין בינוניות. במיטב אנו משתדלים להתגבר על הנטייה הזו ואיננו מהססים לנקוט עמדות שונות מהקונצנזוס, כאשר הדבר נדרש,  ולתרגם אותן להחלטות מעשיות. אחד המוטיבים של מיטב בפרסום שלה הוא: "כשהמט"ח מתעורר/כששוק המניות מתעורר, אנחנו קמים שעה קודם". אמירה זו היא יותר מאשר סיסמא גרידא.

4. עבודה אנליטית באיכות גבוהה. מיטב הדגישה תמיד את המחקר והמידע כבסיס לקבלת החלטות איכותיות. זה לא מקרי, שהיא החברה היחידה בשוק ההון שמפעילה מזה 15 שנים מכללה ללימודי שוק ההון, שהיא המובילה בישראל, ורבים מתלמידיה הם עובדי חברות ברוקרים, בנקים ואחרים. זה גם לא מקרי, שהיא היחידה המוציאה מזה כ- 20 שנה ספרות מקצועית בנושא שוק ההון. בין הספרים: "הרפורמה במס בשוק ההון" מאת צבי סטפק, "מדריך ניהול תיקי השקעות בישראל" מאת צבי ואבנר סטפק, "הבורסה למתחילים" מאת שלמה סימנובסקי ועוד.

5. אסטרטגיה עם הפנים ללקוח שמטרתה השגת תשואות עודפות גם בשוק המניות, בשוק האג"ח, וגם בשוק המט"ח.
חלק גדול מתעשיית קרנות הנאמנות כיום מהווה למעשה סופרמרקט ענק של קרנות נאמנות כמוצרי מדף ללקוחות, וזה בסדר מבחינת מגוון המוצרים, אבל זה בא על חשבון האיכויות, משום שבהרבה קרנות הניהול הוא טכני – אוטומטי ללא חשיבה וניתוח. מיטב, כחברה עצמאית מזה כ- 25 שנה, מכוונת את מוצריה לציבור משקיעים שמבקש ניהול ייחודי ושונה מהשבלונה הבנקאית כדי להשיג תשואה עודפת ניכרת על השווקים, כפי שאכן היה.

6. שקיפות: בנוסף, חברת מיטב ניהול קרנות נאמנות הינה, למיטב ידיעתנו, היחידה בישראל המספקת ללקוחות שרכשו יחידות השתתפות באחת מקרנות הנאמנות שבניהולה, בסכום של 50,000 ש"ח ויותר ומודיעים על כך למיטב, דיווח חודשי. הדו"ח כולל הרכב של הקרנות תוך ציון 10 המניות המובילות בקרנות המנייתיות, סקירה חודשית, השוואה לנתוני השוק ועוד. כל זאת, במסגרת מדיניות השקיפות הקיימת במיטב בכל פעילויותיה.

איך לא ללכת לאיבוד וכיצד לבחור קרנות נאמנות מנצחות?
בישראל פועלים כיום עשרות מנהלי קרנות נאמנות שונים. כל אחד מהם מנהל מספר קרנות מסוים . בדרך כלל, חלקן קרנות המתמחות במניות, אחרות מתמחות באג"ח, אחרות במט"ח והרבה מהן- קרנות שקליות. זוהי חלוקה כוללת מאוד שכן בתוך כל אחת מהקבוצות האלה ישנן עוד הרבה תתי קבוצות והתמחויות. כאשר בשוק ההון הישראלי פועלות מאות קרנות נאמנות מכל המינים ומכל הסוגים, קל מאוד למשקיע ללכת לאיבוד.

אז, איך בכל זאת ניתן לבחור בקרנות נאמנות, כאלה שיש להן פוטנציאל (לא התחייבות) להשיג עבורך תשואה טובה יותר מאחרות. ננסה לקחת אותך "יד ביד" ולהדריך אותך במבוך קרנות הנאמנות, צעד אחר צעד.

צעד ראשון: התחלת התהליך אינה קשורה כלל לקרנות הנאמנות באופן ספציפי אלא להחלטה כללית שלך על מבנה תיק ההשקעות הכולל שלך. הרבה משקיעים אינם משקיעים די זמן ומחשבה בשאלה בסיסית זו ונוטים לקבל החלטות השקעה מזדמנות מדי פעם, לפי מצב חשבון העו"ש שלהם, בהתבסס על טיפ שקיבלו, לפי תחושות הבטן שלהם, לפי מצב רוחם באותו רגע, וכיו"ב. זוהי דרך גרועה מאוד לבנות תיק השקעות. הדרך הנכונה היא להחליט איזה שיעור מתוך הנכסים הפיננסיים שלך רצוי שיהיה במניות, איזה חלק בצמודי מדד, איזה חלק במט"ח ואיזה חלק בשקלים. כמה להשקיע בישראל וכמה בחו"ל? ויש עוד הרבה שאלות.

כל אלה הן שאלות שלא לכל משקיע יש תשובות עליהן. אבל, אתה כן יכול להגדיר לעצמו את רמת הסיכון שהוא יכול / מוכן להרשות לעצמו, ואת טווח הזמן המשוער שבו לא תהיה זקוק לכסף. ככל שזה קצר יותר, אתה צריך ללכת בכיוון שמרני יותר. ככל שזה ארוך יותר, אתה יכול להרשות לעצמך, כנראה, רמת סיכון גבוהה יותר.

מובן, שעל אופן חלוקת הכסף בין אפיקי ההשקעה השונים אתה יכול להתייעץ עם יועץ ההשקעות שלך בבנק, או עם יועץ השקעות בבית השקעות פרטי כמו מיטב.
השירות הזה ניתן חינם.

צעד שני: עליך להחליט כיצד לצקת תוכן בחלוקה שקבעת כמתאימה בין אפיקי ההשקעה. האם להשקיע באמצעות ניירות ערך ספציפיים, או באמצעות קרנות נאמנות, או באופן מעורב של גם וגם.
אחרי שהחלטת שמתאים לך להשקיע, גם, או רק, באמצעות קרנות נאמנות, הגיע הזמן לבחור את הקרנות הספציפיות.

צעד שלישי: אתר 3-4 מנהלי קרנות שלאורך זמן מציגים תשואות נאות ועודפות על פני מנהלי קרנות אחרים. זהו המהלך הקשה מכולם ואתה שואל בוודאי את עצמך, מן הסתם, מנין לי לדעת?
התשובה - אפשר לדעת.

ראשית: התשואות של הקרנות השונות זמינות וידועות. הן מופיעות גם באתרי האינטרנט, וגם בעיתונות היומית.

שנית: למרבית הבנקים יש מערכות ייעוץ לקרנות נאמנות. מערכות אלה נותנות דירוג לקרנות הנאמנות השונות. בקש/י לקבל מידע על הדירוג שלהן לשני פרקי זמן – אחד שנה, והשני – שלוש שנים. יש לתת משקל גדול יותר ל- 3 שנים כתקופה ארוכה יותר ואמינה יותר. יש לבדוק לא רק את הדירוג של הבנק אלא גם את מיקומן בפרק זמן זה לעומת קרנות אחרות.

שלישית: בדוק ברמת כל מנהל קרן, עד כמה שאפשר, מי הגוף שמנהל את הקרן, מה הוותק שלו, ומי מנהל את ההשקעות של הקרנות ואחראי עליהן.

חמישית: שים לב, שלא בהכרח, מנהל קרן שחזק בתחום אחד חזק גם בתחום אחר. הוא יכול להיות חזק מאוד באיגרות חוב וחלש מאוד במניות, או להיפך. לכן בכל תחום בחר את השניים-שלושה הטובים ביותר.

נכון, התהליך הזה הוא מעט ארוך אבל הוא מאוד כדאי. כדאי מאוד להשקיע בו זמן. בחירה נכונה תחסוך לך הרבה מאוד כסף, או תוכל להעניק לך רווחים עודפים על פני החלטה מקרית, או הליכה בתלם של בחירת קרנות שבניהול הבנק שבו אתה מנהל במקרה את חשבונותיך.

כיצד לבחון את ביצועי מנהל קרנות נאמנות?
בדיקה מקצועית של רמת הביצוע של מנהל קרן נאמנות חייבת להביא בחשבון בראש ובראשונה את ה"התרחשויות בשטח", כלומר, את התשואות שהיה אפשר להשיג באפיק או באפיקי ההשקעה הרלוונטיים למדיניות ההשקעה של קרן הנאמנות בפרק הזמן הרלוונטי למדידה. למשל: אם מבקשים לקבוע את רמת הביצוע של מנהל קרן המתמחה במניות ת"א 100 כטובה או כגרועה, יש להשוות תחילה את התשואה של הקרן לתשואת מדד ת"א 100 באותו פרק זמן. אם מדד זה עלה ב- 20%, ותשואת הקרן הייתה 25%, אפשר לומר, שמנהל הקרן "היכה את השוק" (Beat The Market) והתשואה בהחלט משביעת רצון. יכול להיות גם מצב, שבו מדד  ת"א 100 ירד בשנה מסוימת ב- 25%, ואילו הקרן ירדה רק ב- 10%, וגם אז אפשר לקבוע, שמקצועית , תשואת מנהל הקרן טובה מאוד, גם אם הלקוח אינו בהכרח מרוצה, וזה טבעי, שכן הוא הפסיד חלק מכספו. לעומת זאת, יש למשקיע סיבות טובות שלא להיות מרוצה מהישגיו המקצועיים של מנהל הקרן, אם הלה השיג עבורו תשואה חיובית של 30%, כאשר מדד ת"א 100 עלה באותו פרק זמן ב- 40%.

כל משקיע יכול לעמוד מקרוב על רמת ביצועיה של הקרן שלו, ולהשוות את התשואה שהשיגה עבורו עם המדד הרלוונטי למדיניות ההשקעה שלו בפרק הזמן הרלוונטי. את המדדים האלה מפרסמת הבורסה מדי יום ביומו בדפי הבורסה הרשמיים, ומידע זה מתפרסם גם בעיתונות היומית ובאתרי אינטרנט פיננסיים שונים.

כדאי לציין, שהשוואה זו אינה מלאה ו"נקייה" אם שוכחים שמדדי הבורסה הם "נטולי עמלות". מנהל הקרן, כדי להשיג את התשואה, עושה פעולות קנייה ומכירה בניירות ערך, מה, שכמובן, כרוך בעמלות ופוגם בתשואה. בנוסף – מנהל הקרן גובה עמלות ניהול - שכר עבור שירותיו, וגם זה מוריד מן התשואה. גורם אחר שמשפיע – מדד המניות שמתפרסם על-ידי הבורסה משקף, כמובן, 100% מניות. מנהל הקרן עשוי, גם מטעמי זהירות, להחזיק רק 90% במניות ו- 10% בנזילות. בתקופה של עלייה חדה בשוק המניות, רכיב הנזילות יפגע בתשואה (ולהיפך – בפרק זמן של ירידות). אי אפשר להתעלם מגורם המס שאותו משלמות חלק מהקרנות, בעוד שהמדד אינו מושפע מכך.

לסיכום: בדיקה נכונה של תשואת תיק השקעות צריכה להיעשות מול מדד או מדדים רלוונטיים, מה שמשתקף במונח Benchmark, שהוא מדד-ייחוס, או מדד יחס.

למשקיע יש כלי נוסף לבדוק את התשואה והוא השוואה לתשואה של קרנות נאמנות דומות. כלומר: כדי להשיג התרשמות טובה יותר מהישגיה של קרן, רצוי מאוד להשוות את תשואתה גם למדד של הקבוצה, שאליה היא שייכת. כשם שאפשר לחשב בפשטות את התשואה של כל קרן וקרן בנפרד, כך אפשר לחשב מדד ענפי של קבוצת קרנות המתמחות באפיק השקעה מסוים. חישוב כזה יכול להיות על בסיס של ממוצע פשוט, או על בסיס של ממוצע משוקלל, כלומר: לפי משקלה היחסי של כל אחת ואחת מן הקרנות (על-פי גודלה) בתוך קבוצת ההשתייכות שלה.

גישה פשוטה יותר היא לבדוק את מיקומה של הקרן ביחס למתחרותיה באותה קבוצה של מדיניות, שנה אחר שנה. יש לזכור, מנהל קרן אינו יכול להיות במקום הראשון או השני מדי שנה. זה פשוט לא עובד ככה, לא בישראל ולא בעולם הרחב. די בכך, שהקרן תהיה ברבע העליון של הקבוצה מדי שנה, ואז במצטבר על פני שלוש-ארבע-חמש שנים היא תהיה במקום הראשון או השני.

מדוע כדאי להחזיק קרנות נאמנות לאורך זמן?
המשקיע הישראלי, בניגוד למשקיע האמריקאי למשל, טרם אימץ את תרבות ההשקעה הבסיסית האומרת, כי אין הגיון לשנות את הרכב ההשקעות ולנתר מהשקעה אחת למשנהה לעיתים קרובות מדי. לא נדיר למצוא מניות וקרנות נאמנות שעוברות בירושה מדור לדור במשפחות אמריקאיות.
לא כך בישראל. הנוהג של המשקיע הישראלי הוא לשנות לעיתים קרובות את השקעותיו, לקנות ולמכור ניירות ערך, ובכלל זה-יחידות השתתפות בקרנות נאמנות, בתוך זמן קצר. נוהג זה פוגע בתשואה וברווחים שהוא יכול להשיג.

מדוע?

ראשית: משום שפעילות תכופה ועצבנית של קנייה ומכירה כרוכה בהוצאות.

שנית: משום שהמשקיע, הסבור שהוא יודע ל"קלוע" לעיתוי האופטימלי של הקנייה והמכירה, כדאי שישכח מזה. מחקרים בכל העולם מראים, שגם מנהלי השקעות מקצועיים נכשלים בנסיונם ל"תזמן" את השוק. על אחת כמה וכמה, משקיעים מן הישוב. חמור מכך: עצם הנסיון לתזמן את השוק גורם עפ"י המחקרים, לנזק כספי ופוגע בתשואה המושגת.

שלישית: משום שמחקרים רבים מצביעים על כך, שעיקר התשואה השנתית בשוק המניות, ולעיתים קרובות – גם בשוק האג"ח, מושגת בחודש או בחודשיים בלבד. המשקיע, שמנתר מהשקעה להשקעה, נכנס לשוק ויוצא ממנו לעיתים קרובות, עלול להחמיץ את כל, או את רוב התשואה שניתן היה להשיג באותה שנה.

האם זה אומר שלא כדאי בכלל למכור-לפדות יחידות השתתפות בקרן נאמנות? התשובה היא – ממש לא. מובן, שיש מצבים שצריך למכור.
מה שאנחנו מנסים לומר, הוא, שכל זמן שלא חלו שינויים של ממש בגורמים המשפיעים על התנהגות השוק, כל זמן שהוא לא נכנס למצב של בועה, כל זמן שמבחינת המשקיע עצמו לא השתנו נסיבות אישיות שמצריכות שינוי מדיניות בסיסי,  אסור להיות מושפע מהלכי רוח חולפים, כותרות מזדמנות בעיתונות, עצות חפוזות של חברים, תחושה שאני יודע מתי להיכנס לשוק ואני אדע גם מתי לצאת, וכן צריך להתמיד באחזקת קרנות נאמנות.
הסטטיסטיקה מראה שהמתמיד עושה את הרווח הגדול.

כיצד נקבע השער של קרן נאמנות?
מחירה של מניה נקבע מדי יום ביומו על-פי הביקוש וההיצע שנרשמים לה . לעומת זאת, מחירה, או שערה, של קרן נאמנות פתוחה אינו מושפע כלל מן הביקוש ליחידות ההשתתפות שלה, או מן ההיצע ליחידות ההשתתפות שלה. שערה של הקרן נקבע מדי יום על-פי ערך הנכסים שהיא מחזיקה. הקרן משקיעה בסוגי נכסים שונים ובניירות ערך שונים: מניות, איגרות חוב וכד', שמחירם נקבע בבורסה ועשוי להשתנות בכל יום מסחר. מנהל הקרן יכול איפוא לחשב את שווי נכסיה של הקרן בכל יום, בדיוק כשם שהמשקיע ישירות בניירות ערך בבורסה יכול לברר מדי יום בסניף הבנק שלו, או באינטרנט, את שווי תיק ההשקעות שלו.

השער הבסיסי של קרן נאמנות מתקבל כאשר מחלקים את השווי הכולל נטו של נכסי הקרן, כלומר הנכסים פחות ההתחייבויות, במספר יחידות ההשתתפות שציבור המשקיעים מחזיק בקרן.

את שווי הנכסים מחשבים לפי הכמות של כל נייר ערך כשזו מוכפלת במחירו, מחברים את כל הנתונים המתקבלים, ומוסיפים את שווי הפקדונות של הקרן בשקלים או במט"ח. ההתחייבויות כוללות הפרשות שהקרן חייבת לעשות, אם היא חייבת, למס הכנסה, ואת התשלום היומי עבור שכר המנהל ושכר הנאמן. דוגמא: בקרן כלשהי יש ביום נתון למשקיעים 1 מיליון יחידות השתתפות. שווי נכסיה נטו (נכסים פחות התחייבות) הוא 2 מיליון שקל.

שערה באותו יום יהיה 200 נקודות או שני שקלים. למחרת היום לא נרשם עודף ביקוש או היצע ליחידות בקרן. מספר יחידות ההשתתפות לא השתנה, אבל נניח ששערי ניירות הערך שברשותה עלו בכ-1%, כך שבסיומו של יום המסחר התברר, שערך נכסיה הוא 2.020 מיליון שקל. מחירה יהיה איפוא 202 נקודות (2.020 לחלק ב- 1) ושערה עלה באחוז אחד.

נניח עתה מקרה אחר. שערה של הקרן אתמול היה 200 נקודות, ונניח, שבשווי ניירות הערך שהחזיקה הקרן לא חל כל שינוי, כך ששערה נותר גם כן ללא שינוי, אבל לקרן נרשם עודף ביקוש של 10,000 יחידות השתתפות. לקרן נוספו 20,000 שקלים במזומן כתוצאה מן הביקוש ליחידותיה. האם זה ישפיע על מחירה ? התשובה היא - לא. אמנם, סך כל הנכסים שברשותה גדל בסוף אותו יום לשני מיליון ועשרים אלף שקל, אבל גם מספר יחידות ההשתתפות גדל. מחירה לא ישתנה, שכן עכשיו יש לחלק את שווי נכסיה (2.020 מיליון ש"ח) לא במיליון יחידות אלא ב-1,010,000 יחידות. התוצאה: 200 נקודות, ולא חל, איפוא, כל שינוי במחיר הקרן למרות שהיה עודף ביקוש ליחידות ההשתתפות שלה.

נאחד עכשיו את שתי הדוגמאות, ונניח, שמחיר הקנייה זהה למחיר הבסיסי (ראה בהמשך), ששווי ניירות הערך שמחזיקה הקרן עלה ב- 1% ושגם היה עודף ביקוש של 10,000 יחידות השתתפות בקרן. החישוב של ערך נכסיה בסוף יום המסחר יצביע על 2,020,000 ₪, המשקיע "החדש" יקבל 10,000 יחידות השתתפות במחיר של 2.02 ₪, שהוא המחיר שלה בסוף היום. כלומר, הוא יוסיף לנכסי הקרן 20,200 שקל, כך שסך נכסיה לאחר כניסת הכסף יהיה 2,040,200.

לתשומת לב: מחיר הקרן שנקבע בסוף יום מסחר הוא הבסיס לקביעה באיזה מחיר נרכשו או נפדו יחידות השתתפות, ולא השער שנקבע יום קודם.
עד כה התייחסנו למחיר אחד, או שער אחד שנקבע לקרן הנאמנות מדי יום מסחר, אבל להבדיל ממניה או איגרת חוב שאכן נרשם להן רק שער אחד בתום כל יום מסחר, לקרן נאמנות יש בסוף כל יום שלושה שערים או שלושה מחירים, והם:

מחיר היחידה: הוא המחיר הבסיסי, כפי שחישבנו אותו קודם, והוא נקבע לקרן הנאמנות בכל יום מסחר. מחיר היחידה מתקבל כאשר מחלקים את הערך הכולל נטו של הנכסים בקרן במספר יחידות ההשתתפות המוחזקות בה באותו יום. לתוצאה המתקבלת מוסיפים את עמלת הקנייה שמשלמת הקרן על עסקאותיה בני"ע (אם היא משלמת). ממחיר זה, שאינו מתפרסם בעיתון, נגזרים שני המחירים הנוספים של הקרן: מחיר הקנייה ומחיר הפדיון.

מחיר הקנייה: זהו מחיר היחידה של הקרן בתוספת שנקראת "שיעור הוספה". זוהי תוספת שמנהל הקרן גובה מהמשקיע בקרן כ"דמי כניסה" לקרן. שיעור זה נע בדר"כ בין רבע אחוז לאחוז וחצי. לכן, מחיר הקנייה גבוה ממחיר היחידה. אם, למשל, שיעור ההוספה המרבי שמנהל הקרן גובה הוא אחוז אחד, מחיר הקנייה יהיה גבוה ממחיר היחידה באחוז אחד. אגב, יש לא מעט קרנות שבהן מנהל הקרן אינו גובה כל שיעור הוספה.

מחיר הפדיון: זהו המחיר שבו מנהל הקרן פודה יחידות השתתפות בקרן. במלים אחרות, זהו המחיר שהמשקיע מקבל כאשר הוא מוכר את יחידות ההשתתפות שברשותו. מחיר זה נמוך בד"כ בכ-0.1% ממחיר היחידה. הפרש זה מייצג את עמלות המכירה שמשלמת הקרן בשעה שהיא מוכרת ניירות ערך.

נסכם כל זאת בדוגמא מספרית. מחיר היחידה שנקבע לקרן מסוימת ביום מסוים היה 100 נקודות. מחיר הקנייה גבוה ממחיר היחידה והוא: 101.5 נקודות, כלומר, "שיעור ההוספה" מסתכם באחוז וחצי. מחיר הפדיון נמוך ממנו: 99.9 נקודות והוא משקף את עלויות מכירת ניירות ערך ע"י הקרן. מחיר היחידה הוא אחיד ותקף לכל המשקיעים בקרן. מחיר הפדיון גם הוא אחיד לכל המשקיעים בקרן, אבל מחיר הקנייה - לא בהכרח. מחיר הקנייה עשוי להיות נמוך יותר אם מנהל הקרן קבע שיעור הוספה מודרג. במקרה זה שיעור ההוספה קטן והולך בהדרגה ככל שסכום ההשקעה בקרן עולה.
כאמור, המחירים או השערים המתפרסמים בעיתון, הם רק מחיר הקנייה המרבי, ומחיר הפדיון. מחיר היחידה, שעל-פיו נקבעים מחיר הקנייה ומחיר הפדיון, אינו מתפרסם.

יש מקרה אחד שבו שלושת המחירים: קנייה, יחידה ופדיון מתלכדים למחיר אחד. זהו המקרה שבו מנהל הקרן אינו גובה כלל שיעור הוספה , ובנוסף לכך, הוא לוקח על עצמו את עמלות הקנייה והמכירה של הקרן. מקרה זה שכיח בקרנות שקליות ובקבוצת הקרנות המתמחות במט"ח מקומי.
 
מחיר קנייה מירבי
המחיר המירבי שמשלם רוכש יחידות השתתפות בקרן ביום נתון. הסיבה להגדרה של מחיר "מירבי" היא, שייתכן, שהמחיר שישולם עבור הקנייה נמוך יותר (מהמופיע בעיתון) הואיל ומחיר הקנייה בחלק מן הקרנות, עשוי להשתנות לפי סכום הקנייה: ככל שהוא גדול יותר, כך עשוי מחיר הקנייה לרדת.

מחיר פדיון
המחיר אותו מקבל המשקיע כאשר הוא מוכר – פודה את יחידות ההשתתפות שהחזיק בקרן. מחיר זה אחיד לכל המשקיעים שמוכרים יחידות השתתפות בקרן ביום נתון.

השינוי היומי בנקודות
השינוי שחל בשער הפדיון של הקרן, כשהוא נמדד בנקודות, לעומת שערה יום קודם לכן (ביום הקודם שבו נקבע שער לקרן).

השינוי היומי באחוזים
השינוי שחל בשער הפדיון של הקרן, כשהוא נמדד באחוזים, לעומת שערה יום קודם לכן (ביום הקודם שבו נקבע שער לקרן).

סטיית תקן
מדד סטטיסטי שנועד לתת אינדיקציה לרמת הסיכון הממוצעת של הקרן. ככל שזו גבוהה יותר לעומת קרנות אחרות באותה קבוצה, כך רמת הסיכון בקרן גבוהה יותר.

תשואה מתחילת החודש
התשואה (ב%-) שעשתה הקרן מיום המסחר האחרון של החודש הקודם ועד ליום נתון. מחושבת על פי מחיר הפדיון בשני המועדים. התשואה היא תשואה נטו, לאחר ניכוי דמי ניהול.

תשואה מתחילת השנה
התשואה (ב%-) שעשתה הקרן מיום המסחר האחרון של השנה החולפת ועד ליום נתון של השנה הנוכחית. מחושבת על פי מחיר הפדיון בשני המועדים. התשואה היא תשואה נטו, לאחר ניכוי דמי ניהול.

פרמיית/עמלת רכישה
ההפרש ב- % בין מחיר הקנייה המירבי לבין מחיר הפדיון. הפרש זה מורכב משני אלמנטים:
האחד הינו שיעור ההוספה שגובה מנהל הקרן עבור רכישת יחידות השתתפות בקרן. השני הינו עמלות (קנייה ומכירה) שהקרן משלמת עבור עסקאותיה.
עמלת הרכישה שונה מקרן לקרן, ממנהל למנהל, וגם בין קרנות המנוהלות ע"י אותו מנהל. העמלה נעה בדר"כ בין 0% לבין 2%. עמלה זו היא בחזקת "דמי כניסה" לקרן.
עמלת הרכישה היא 0% בחלק ניכר מהקרנות השקליות ומהקרנות המתמחות במט"ח בישראל. בקרנות אלה, במרבית המקרים מחיר הקנייה זהה למחיר הפדיון. מצב זה אפשרי רק כאשר מנהל הקרן אינו גובה שיעור הוספה כלשהו, וכאשר הקרן אינה משלמת עמלות על עסקאותיה בניירות ערך (ומנהל הקרן נוטל אותן על עצמו). עמלת רכישה גבוהה של 2% קיימת בחלק מן הקרנות המנייתיות.

עמלת ניהול
דמי ניהול, או השכר השנתי שמשלמת הקרן (דהיינו, בעלי יחידות ההשתתפות בקרן) לגוף המנהל את הקרן ולנאמן של הקרן. עמלה זו משתקפת בשער הפדיון של הקרן באופן שוטף.
עמלת הניהול נעה בדר"כ בין 1% לבין 4% לשנה. היא נמוכה יותר בקרנות כספים ובקרנות אג"ח, וגבוהה יותר בקרנות המתמחות במניות. הסיבה: ניהול קרנות מנייתיות דורש השקעת משאבי מחקר וזמן גדולים בהרבה מאשר ניהול קרנות שקליות.